- MY BOSS -

6

- פרק מספר 6 -
| נ.מ - היונג׳ין |

האם הכל בסדר איתו? הפרצוף שלו היה נראה אבוד והוא אפילו לא הסתכל עליי כשאמר לי סליחה.. הוא ברצינות ברח ממני עכשיו?

יצאתי חזרה למשרדי , בדרכי לשם עברתי במקומו של פליקס וטפחתי על כתפו כדי שיגיע אליי למשרד.
לאחר כמה דקות הוא הצטרף.
״כן אדון הוואנג״ הוא אמר בקול רגוע.
״פליקס , איך הברך שלך?״ שאלתי והוא הביט בי בבלבול.
״הברך שלי? טוב.. היא בסדר״ הוא אמר.
״יופי , שנדבר לגבי העיצוב שלך?״ אמרתי והצבעתי לו על הכיסא שמולי.
״כן.. בהחלט״ הוא אמר.
״קדימה , שב״ אמרתי והוא התיישב מולי.
״האם יש משהו לא בסדר?״ הוא שאל.
״איך מתקדם הפרויקט של בית המלון?״ שאלתי.
״זה הולך טוב.. יצא לך לעבור במקרה על הקבצים של העיצוב החדש ששלחתי לך?״ הוא שאל.
״יצא לי , זה נראה טוב פליקס.. אתה בהחלט עושה עבודה טובה , אתה לא פחות מוכשר מאחרים כאן״ אמרתי והוא חייך קלות.
״אתה חושב? אני מתכוון.. אנשים פה מבוגרים יותר ממני , אני רק בן-״ הוא התחיל.
״עשרים ושתיים״ השלמתי.
״איך אתה..״ הוא התחיל.
״אני הבוס פה , נראה לך שלא אדע כל פרט על העובדים שלי?״ שאלתי בחצי חיוך.
״כן.. זה הגיוני אני מניח״ הוא אמר וגירד בעורפו בחצי חיוך.
״בקיצור.. אנשים יכולים להיות פה גם שנים פליקס , אף על פי שרק הגעתי לכאן אני יכול להגיד שאתה הכי טוב כאן. ראיתי את העיצובים שלך פליקס , אתה באמת מוכשר״ אמרתי והוא חייך קלות.
״תודה אדון הוואנג״ הוא אמר בנימוס.
״תודה היונג׳ין אתה מתכוון״ אמרתי בהתגרות.
״קדימה תגיד את זה״ אמרתי בחצי חיוך.
״אבל.. זה לא רשמי אדון הוואנג , אני לא יכול.. אתה הבוס שלי״ הוא אמר בלחץ וגיכחתי.
״ואני גם הבוס שיכול לפטר אותך כרגע אם לא תעשה מה שאני מבקש , מבין?״ אמרתי בזמן שאחזתי בסנטרו והוא הנהן קלות.
״מעכשיו אתה קורא לי אך ורק בשם שלי , בלי רשמיות , אתה מבין ילד?״ אמרתי כשטפחתי על ראשו והוא הנהן.
״בסדר.. אתה יכול ללכת עכשיו פליקס״ אמרתי בגיחוך והתיישבתי במקומי.
״תודה.. היונג׳ין״ הוא אמר וויתר על קידה כי ביקשתי בלי רישמיות.
חייכתי לעצמי כשהוא יצא ממשרדי.

| נ.מ - פליקס |

אדון הוואנג אמר לי להשתמש בשמו הפרטי , ללא רשמיות.
זה מוזר.. ואני לא מבין למה שהוא יבקש ממני דבר כזה , אבל אני חייב לבדוק האם אני היחיד שממנו הוא ביקש את זה.

״היי לנה!״ רצתי אליה.
״הו היי פליקס!״ היא אמרה בחיוך.
״אפשר לשאול אותך שאלה?״ שאלתי.
״בטח!״ היא ענתה.
״האם אדון הוואנג ביקש ממך לפנות אליו ללא רשמיות?״ שאלתי.
״אה? מה לעזאזל- הוא ביקש ממך את זה?״ היא שאלה כשקנאה נשמעה בקולה.
״אה.. הוא כן , אבל אני לא בטוח בסיבה״ אמרתי בכנות.
״זה מוזר.. למה שהוא יבקש ממך דבר שכזה , הוא הבוס שלנו״ היא אמרה והנהנתי לעצמי.
״רגע.. הסכמת לזה?״ היא שאלה.
״לא הייתה לי ברירה.. הוא איים שיפטר אותי״ אמרתי והיא נדהמה.
״ברצינות? לעזאזל.. הוא ממש רוצה שלא תשתמש ברשמיות איתו״ היא אמרה והנהנתי.
״אל תספרי את זה לאחרים בחברה.. אני לא רוצה להסתבך״ אמרתי בכנות והיא הנהנה.

| נ.מ - היונג׳ין |

לאחר עבודה מפרכת של כמה שעות , יצאתי ממשרדי אל המולה מטורפת בקרב העובדים.
כולם מתגודדים יחד במעגל וריכולים נשמעו ללא הפסקה.

״מה לעזאזל הולך פה?״ שאלתי וכשהם שמעו את קולי הם התיישבו במקומם.
מעגל הריכולים התפזר ויכולתי לראות את פליקס בוכה על הרצפה.
״אה.. אדון הוואנג״ פליקס מיהר לעמוד במקומו וניגב את פניו.
״היונג׳ין אתה מתכוון!!״ אחד העובדים צעק והפנתי אליו מבט זועף.
״מישהו נתן לך אישור להשתמש בשמי הפרטי?״ התקרבתי לאותו עובד בכעס.
״לא.. אני , סליחה אדון הוואנג״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״פליקס , בוא איתי״ אחזתי במפרק ידו וגררתי אותו איתי למשרדי.
הסטתי את הוילונות ונעמדתי מולו.
״מה קרה שם?״ שאלתי בקשיחות.
״זה.. זה שום דבר״ הוא אמר דומע.
״אתה בוכה , איך זה שום דבר?״ אמרתי בכעס.
״אני.. לא התכוונתי להכעיס אותך או לעשות בלאגן אני מצטער״ הוא אמר וקד לפניי בבכי.
״תסתכל עליי״ אמרתי ואחזתי בסנטרו כשהביט בי בעיניים רטובות.
״אתה עומד לספר לי מה קרה שם או שאני אראה במצלמות?״ שאלתי והוא הניד את ראשו לשלילה.
״אני.. אני אספר לך״ הוא אמר והנהנתי.
״לנה היא החברה הכי קרובה שלי כאן.. והרגשתי איתה בנוח וסיפרתי לה שביקשת ממני להתייחס אליך ללא רשמיות״ הוא אמר והזדקפתי.
״למה לעזאזל?״ שאלתי והתקרבתי אליו.
״רציתי לדעת אם אני היחיד שביקשת ממנו את זה..״ הוא אמר ונאנחתי.
״יכולת פשוט לשאול אותי.״ אמרתי והוא הנהן לעצמו.
״תמשיך״ אמרתי.
״וביקשתי ממנה לא לספר את זה לאנשים בחברה.. לא רציתי להסתבך היונג׳ין.. באמת״ הוא אמר כשהבכי שלו התחזק.
״ששש.. זה בסדר״ אמרתי וקירבתי אותו לחיבוק.
פליקס היה מעט מופתע אך נתן לגופו להתרכך בתוך חיבוקי החמים.
״אני הסתבכתי?״ הוא שאל כשהביט בי מלמטה בעיניים אדומות.
״לא.. לא הסתבכת פליקס , אתה בסדר״ אמרתי וליטפתי את לחיו בעדינות.
״למה בכית שם?״ שאלתי.
״העובדים ידעו.. זה התפשט ולנה גילתה לכולם , למרות שאמרתי לה שלא.. איך היא עשתה לי את זה היונג׳ין? זה כואב״ הוא אמר בבכי.
פאקינג כאב לי לראות אותו ככה.. רציתי לנשק כל חלק בגופו רק כדי לגרום לו להרגיש טוב יותר.
״אף פעם לא אהבתי את הכלבה הזאת״ אמרתי לעצמי והוא הביט בי.
״אבל אל תפיץ את זה בחברה כן?״ אמרתי בנסיון לעודד אותו והוא צחקק קלות והנהן.
״קדימה.. אל תיקח אותה קשה.. מבחינתי כולם בחברה הזאת יכולים לדעת שביקשתי ממך את זה , זה לא פאקינג מביך אותי״ אמרתי והוא התנתק ממני והביט בי בבלבול.
״למה רק ממני היונג׳ין?״ הוא שאל במתיקות.
״כי אתה הים ילד״ עניתי כשליטפתי את שיערו בחיוך והתיישבתי בכסאי.
זה בדיוק זה.. כמו שאמרתי למינהו , גם אם יש עוד המון דגים בים.. פליקס הוא הים עבורי.
״אתה יכול ללכת.. אם הם ממשיכים להציק לך , רק תקרא לי״ אמרתי והוא הנהן בחצי חיוך ויצא ממשרדי.

אייש.. הילד הזה הוא פשוט חולשה ממכרת.