8

328 34 23
                                    

- פרק מספר 8 -
| נ.מ - פליקס |

הגעתי לעבודה.. הבטתי סביבי ויכולתי לראות שהיונג׳ין עוד לא הגיע , אבל לנה כאן. הוא באמת החזיר אותה כמו שביקשתי ממנו.
אני לא חושב שיש לה מושג שבזכותי היא כאן עכשיו.. אבל לא אכפת לי , אני אעמוד בהבטחתי להיונג׳ין ולא אתעמת איתה.
היא רק הביטה בי , אני בה ושנינו זועפים.
התקדמתי ונכנסתי למשרדו של היונג׳ין כדי להכניס את הטפסים לפרויקט אך לפתע , האור כבה.
״מה לעזאזל? הפסקת חשמל?״ שמעתי את קולה של לנה מבחוץ.
שיט.. לעזאזל..
״אלך לבדוק את זה , מי מצטרף אליי?״ לנה שאלה.
״אבוא איתך״ אחד העובדים אמר.
״הו , גם אני אצטרף״ עוד עובד אמר וכולם הלכו כשנשארתי לבד.
פאק.. פליקס תנשום עמוק.. הכל בסדר.. לא יקרה שום דבר..
ניסיתי להרגיע את עצמי.
הבטתי סביבי בלחץ וניסיתי למצוא דרך להרגיע את עצמי , אך ככל שהסתובבתי יותר במעגלים במשרד כך הנשימה שלי התגברה.
התקדמתי מעט כשפתאום נתקעתי בגוף שרירי ונפלתי על הרצפה.
״אהה.. בבקשה..״ מלמלתי כשדמעות יצאו מעיניי.
״פליקס? זה אתה?״ הקול המוכר שאל.
״ה.. היונג׳ין?״ מלמלתי.
״שיט.. איפה אתה..״ הוא מלמל עד שנתקל ברגלי.
דחקתי את גופי עד לקיר וחיבקתי את רגליי.. אני לא יכול לעשות את זה.
הבכי שלי נמשך בחוזקה וגופי היה לחוץ יותר מאי פעם.
״היי.. אני מרגיש אותך״ הוא אמר והתכופף אליי ואחז בפניי אל תוך החשכה.
״למה אתה בוכה?״ הוא שאל ומחה את דמעותיי.
״אני..״ התחלתי כשפתאום הדלת נטרקה.
״אההה היונג׳יןןן״ בכיתי ואחזתי בו בחוזקה.
״ששש.. זה בסדר , אני כאן״ הוא אמר והתיישב לצידי.
״רק תרגע.. אני פה לידך , בסדר?״ הוא אמר והחזיק את ידי כשהנהנתי לעצמי והנחתי את ראשי על כתפו.
״אתה מפחד מהחושך?״ הוא שאל כשליטף את שיערי.
״מאז הילדות.. אני מצטער היונג׳ין , לא התכוונתי להיות ילד קטן״ אמרתי והוא ליטף את ידי בעדינות.
״אתה בסדר.. הכל בסדר , לא אעזוב עד שהאור לא ידלק בסדר?״ הוא אמר והנהנתי כשהוא חיזק את אחיזתו בידי.
״היונג׳ין.. בן כמה אתה?״ שאלתי בסקרנות.
״אני בן עשרים וחמש״ הוא ענה.
״יש לך אחים?״ שאלתי.
״ילד יחיד״ הוא השיב.
״הו.. גם אני״ אמרתי והוא גיחך.
״כנראה שזו הסיבה שאנחנו מסתדרים טוב כל כך לא ככה?״ הוא אמר וגיחכתי קלות.
״מה הפחד שלך?״ שאלתי.
״אתה אוהב לחקור אותי? אני כל כך מעניין אותך?״ הוא שאל בגיחוך.
״כן.. ואני אפילו לא יודע למה״ עניתי והוא ליטף את שיערי.
״מאותה סיבה שאני לא יודע למה אני מספר לך את זה״ הוא אמר וחייכתי לעצמי.
״הפחד שלי זה לאבד את האנשים שאני אוהב.״ הוא אמר לפתע.
״זה פחד מגניב יותר משלי״ אמרתי והוא גיחך.
״מתי התחלת לפחד מהחושך?״ הוא שאל וליטף את ידי הרועדת.
״כשהייתי ילד קטן.. הייתה הפסקת חשמל בבית , אבא אמר שהוא יתקן את זה אבל יצא שנשארתי יותר משעתיים לבד בחושך.. בתור ילד , רצו לי המון תרחישים בראש.. אני מצטער , זה מטופש״ אמרתי.
״זה בכלל לא מטופש.. לכל אחד יש טראומה מהילדות שלו״ הוא אמר.
״גם לך?״ שאלתי בסקרנות והוא גיחך.
״בהזדמנות ילד.. בהזדמנות״ הוא אמר כשטפח את ראשי ולפתע נדלק האור.
פניתי להביט בהיונג׳ין שיושב לידי והוא הביט בי.
מבטנו נפגש והלב שלי דפק בחוזקה.
הסתכלתי על ידינו השלובות ומיהרתי לקום על רגליי.
״תודה שנשארת איתי היונג׳ין..״ אמרתי כשהתנתקתי מידו ויצאתי מהר ממשרדו.

לעזאזל.. הזמן לא יכל היה לעצור עכשיו? רציתי להשאר איתו ככה.. ואפילו לא ידעתי למה.
רציתי לראשונה בחיי שהחושך ימשך.. למרבה הפלא , לא פחדתי כלל כשהוא היה לידי והחזיק את ידי , כאילו שמעולם לא פחדתי מהחושך.
היונג׳ין נותן לי ביטחון.. בין אם אני אוהב את זה , ובין אם לא. 
כשאני איתו הפרפרים בבטן שלי מתעוררים לחיים וזאת הרגשה מיוחדת.. לא הרגשתי כך מעולם.

| נ.מ - היונג׳ין |

פליקס התעניין בי מאוד.. ואהבתי את זה.
למרות שידעתי עליו את כל הפרטים היבשים.. כשהוא סיפר על הפחד שלו מהחושך , מצאתי את עצמי מתעניין יותר מתמיד.
לא ידעתי זאת עליו.. ואני בטוח שיש עוד כל כך הרבה דברים שאני לא יודע , אבל הייתי מת לדעת.
אני רוצה להיות זה שמכיר אותו הכי טוב.. זה שיודע מה הוא צריך מבלי שיגיד מילה , זה שאוכל לנשק ולחבק כל החיים וזה שאוכל להפוך אותי לשלי.
שיחת טלפון לפתע קטעה את מחשבותיי.

*מינהו - שיחה נכנסת..*
״הוואנג״ הוא קרא.
״מינהו״ אמרתי.
״אז מה? יש עוד דגים בים או שפליקס הוא הים?״ הוא שאל וחייכתי לעצמי.
״פליקס הוא הים.. אני לא אוותר מינהו״ אמרתי בנחישות.
״אני יודע את זה הוואנג.. אתה רוצה לספר על התפתחויות?״ הוא שאל.
״לא קרה יותר מידי.. אבל הזין הדפוק שלי בוגד בי״ אמרתי והוא גיחך.
״הו.. לעזאזל , הוא עד כדי כך מושך אותך?״ הוא שאל.
״להיות לידו זה לא קל , כמה שהוא יפה בחיצוניות הוא מלאך טהור באישיות. אתה לא מבין מינהו.. אתה צריך לפגוש אותו״ אמרתי ברצינות.
״כן? אז אגיע מחר לחברה״ הוא אמר ונפערו עיניי.
״לא מינהו אתה לא חייב ל-״ התחלתי.
״ביי הוואנג״ הוא אמר וניתק את השיחה.

אייש.. הוא משוגע , לעזאזל אני נשבע שאם הוא יעשה כאן בעיות מחר.. עוד יפטרו אותי.

 - MY BOSS - Where stories live. Discover now