- MY BOSS -

5

- פרק מספר 5 -
| נ.מ - היונג׳ין |

לעזאזל.. אני פאקינג לא מצליח להתרכז.
העפתי אותו מפה כדי שלא אחשוב עליו אבל כל מה שאני עושה זה לחשוב עליו.
יופי היונג׳ין.. גאון גדול.
בדיוק כשבאתי לחשוב על פיתרון , ג׳ס העובד שהתלווה לפליקס התקשר אליי.

*ג׳ס - שיחה נכנסת..*
״אדון הוואנג״ הוא אמר.
״ג׳ס.. מה העניינים שם?״ שאלתי.
״תשמע.. פליקס נפל קודם כשטיפס על לבנה״ הוא אמר וקמתי ממקומי.
״הוא מה?!״ צעקתי.
״אדון הוואנג..״ הוא התחיל.
״אני בדרך״ אמרתי בכלל מבלי להבין מה אני עושה ויצאתי מהמשרד. 

| נ.מ - פליקס |

״זה ממש בסדר כבר ג׳ס.. אני בסדר״ אמרתי כשג׳ס חיטא את פצע הדם שעל ברכי.
״פליקס!״ שמעתי קול גברי מוכר קורא בשמי.
״א.. אדון הוואנג?״ שאלתי מופתע וקמתי על רגליי כדי לקוד לו.
״שב לעזאזל!״ הוא אמר והתיישבתי בחזרה.
״תודה ג׳ס.. אתה יכול לחזור לחברה , תשאיר את זה לי״ הוא אמר וג׳ס הנהן ונעלם.
״אדון הוואנג.. מה אתה עושה כאן?״ שאלתי בהלם.
״מה לעזאזל פליקס? טיפסת על לבנה?״ הוא שאל ונימת קולו השקיפה דאגה.
״רק כדי לחשב.. זה היה בטעות״ אמרתי והוא נאנח.
״זה מה שקרה? זה רק זה?״ הוא שאל ואחז בברכי.
״כן.. לא היית צריך לבוא לכאן בגלל זה״ אמרתי באי נעימות.
״בגללי נפצעת ולא הייתי צריך לבוא?״ הוא שאל באשמה.
״לא.. זה לא בגללך , הייתי פזיז מדי״ אמרתי בכנות.
״שטויות , אני זה ששלח אותך לכאן , זה היה חסר אחריות״ הוא אמר כשגער בעצמו.
רציתי לנחם אותו.. רציתי להגיד לו שזאת לא אשמתו.. רציתי לחבק אותו וללטף את פניו האשמות , אך לא יכולתי לעשות דבר.
״אני בסדר , אוכל לחזור לחברה״ אמרתי והתרוממתי על רגליי.
״לך הביתה פליקס , תנוח ותחזור מחר אם תרגיש טוב״ הוא אמר והנדתי את ראשי לשלילה.
״בבקשה אל תשלח אותי הביתה אדון הוואנג.. אני באמת בסדר , אני יכול לעבוד!״ התעקשתי והוא נאנח.
״אתה מדמם״ הוא אמר.
״אני אטפל בזה.. אשים על זה פולידין , זה יהיה בסדר״ אמרתי.
״בבקשה אדון הוואנג״ התחננתי.
״חשבתי שהסכמנו על היונג׳ין״ הוא אמר בחצי חיוך.
״אה.. היית רציני?״ שאלתי במבוכה.
״כן״ הוא אמר והתקרב אליי.
״לא אוכל לעשות זאת.. סליחה אדון הוואנג״ אמרתי והתכוונתי לברוח אך מעדתי על אבן בזמן שידיים חזקות מיהרו לתפוס אותי.
אדון הוואנג תפס את אגני וידיי נחו על חזהו השרירי.
פנינו היו קרובות , יותר מאי פעם.. והלב שלי? דופק כמו משוגע.
״ואתה עוד מתחנן להגיע לחברה?״ הוא שאל ולא שחרר את אחיזתו בי.
״טעות נפילה נוספת?״ שאלתי בגיחוך וצעדתי לאחור.
התנתקתי ממנו למרות שלא באמת רציתי.. אבל הכל אסור ולא הגיוני.. הוא הבוס שלי ואסור לנו להראות כך.
״קדימה.. אתה בהחלט הולך הביתה״ הוא אמר והלך.
״אדון הוואנג בבקשה!״ רדפתי אחריו.
״בבקשה..״ הנחתי את ידיי על חזהו ועצרתי אותו כשהוא הביט בי.
״בבקשה היונג׳ין..״ התחננתי וחיוך קטן נחשף בשפתיו האדומות.
״שובב..״ הוא אמר ובלגן את שיערי.
״מממ.. שיהיה , נלך לחברה ואתה לא יוצא ממנה שוב״ הוא אמר והנהנתי בחצי חיוך.
השתמשת בנשק יום הדין פליקס.. ממש יופי.

| נ.מ - היונג׳ין |

הוא קרא לי היונג׳ין. הוא ממש השתמש בשם שלי.
תודה לאל.
לשמוע את השם שלי יוצא מהשפתיים היפיפיות שלו.. פאק , זה היה כמו פאקינג חלום.
אני יודע שאמרתי שארגע.. אבל זה היה קשה יותר משחשבתי.
הילד הזה מדליק אותי כל פעם מחדש.. והיום , זו הייתה חציית גבול.
כמו שאמרתי למינהו.. אני אהפוך את פליקס לשלי , אסור לי לוותר.

חזרנו לחברה , פליקס התיישב במקומו כשהמשכתי לכיוון משרדי ושוב נעצרתי , אך לא בידי אותו אדם שרציתי.
״אדון הוואנג״ היא קראה.
״כן לנה״ עניתי.
״רציתי לשאול , האם אתה צריך משהו? יש משהו שאוכל לעזור בו?״ היא שאלה.
פאקינג להתחפף. העזרה היחידה שתועיל לי.
״לא לנה , הכל בסדר״ אמרתי בחצי חיוך מזויף ונכנסתי למשרד.
לעזאזל.. אני לא יודע למה אני שונא אותה , אבל זה כנראה מהעובדה שהיא מראה לי שהיא נדלקה עליי בזמן שהראש שלי מרוכז בפליקס.
פאקינג שונא הסחות דעת.

| נ.מ - פליקס |

התיישבתי במקומי ויכולתי לראות את לנה מנצלת את ההזדמנות ורצה לדבר עם אדון הוואנג.
זה לא היה נעים.. אני מתכוון , הסתכלתי על שניהם מהצד והם היו נראים כמו זוג נחמד.. ומצד שני לא אהבתי את זה שלנה מתקרבת אליו כל כך..
אייש.. מה נסגר איתך פליקס? אתם אפילו לא יוצאים וכבר תפסת עליו בעלות?
אני פשוט משתגע.. ברצינות.
אדון הוואנג נכנס למשרדו ולנה חזרה למושבה.
״על מה דיברתם?״ שאלתי.
״רק שאלתי אם הוא צריך עזרה במשהו.. אתה יודע , אעשה הכל כדי להיות בסביבתו״ היא אמרה והנהנתי במעט כעס שלא הבנתי שהתפשט בגופי עד שהתרוממתי על רגליי.
״אני הולך לשירותים״ אמרתי ונעלמתי לשירותים.
הבטתי בעצמי במראה ונאנחתי.
״מה לעזאזל אתה עושה פליקס?״ מלמלתי לעצמי.
״הבוס שלך? זה פאקינג מטורף..״ המשכתי ושטפתי את פניי ולאחר מכן ניגבתי אותן.
התכוונתי לצאת מהשירותים כשבאותו הזמן אדון הוואנג בדיוק נכנס.

״אה.. סליחה״ אמרתי כשנתקעתי בו ומיהרתי לצאת החוצה.
אי אפשר לעשות את זה.