- פרק מספר 21 -
| נ.מ - היונג׳ין |״אני לא מאמין ששוב הפסדתי לך!״ צעקתי כששיחקתי עם פליקס בפלייסטיישן.
״אל תדאג היונג׳ין! זה בגלל שאני מלך המשחקים״ הוא אמר וגיחכתי מהמתיקות שלו.
״ממ.. הבנתי אותך , מלך המשחקים״ אמרתי ונשקתי לשפתיו עמוקות כשהוא הכה את כתפי והתנתק.
״אין לי אוויר!״ הוא התבכיין.
״זאת בעיה שלך.. ׳פליקס הוא הים׳ , כשאני מסתכל עליך אתה גורם לי לרצות לנשק אותך בצורה הזאת״ אמרתי והוא נאנח והפיל את ראשו על כתפי.
ישבנו על הרצפה כשגבי דחוק למיטה ופליקס יושב בין רגליי.
״עוד משחק״ אמרתי.
״מה , היונג׳ין אנחנו משחקים כבר כמעט שעתיים שלמות״ הוא אמר וגיחכתי.
״התעייפת? כי אני עדיין יכול לנצח אותך״ אמרתי בהתגרות והוא הניד בראשו.
״הו.. אתה ממש לא , עוד משחק!״ הוא אמר בנחישות וגיחכתי כשהמשכנו לשחק.שיחקנו שעות רבות.. פליקס ניצח אותי בכל משחק מחדש , הוא פשוט תופעה נדירה.
לאחר המשחקים הרבים , החלטנו לנוח קצת ונכנסנו לישון.. אבל כשקמתי , הרגשתי פאקינג גרוע.״לעזאזל..״ נאנחתי לעצמי כשהתרוממתי לישיבה.
״הו? היונג׳ין..?״ פליקס הביט בי בישנוניות והתרומם לישיבה גם הוא.
״למה קמת?״ שאלתי וליטפתי את שיערו.
״כי קמת לפניי.. הכל בסדר?״ הוא שאל בדאגה.
״אני רוצה להגיד לך שכן , אבל אני מרגיש כאילו דרסה אותי משאית״ אמרתי והוא התיישב עליי והניח את ידו הקטנה על מצחי.
״היונג׳ין.. יש לך חום״ הוא אמר והנהנתי לעצמי. זה היה לי ברור.
״חרא״ אמרתי וליטפתי את רגלו.
״איך נהיית חולה ככה.. בוא נטפל בך״ הוא אמר והנדתי את ראשי.
״זה בסדר , אתה לא חייב.. אוכל לעשות זאת בעצמי״ אמרתי והוא אחז בפניי בידיו.
״אני אטפל בך , שמעת?״ הוא אמר וחייכתי קלות כשידיי טיילו על בטנו אל מתחת לחולצה.
״הו.. אתה מפחיד״ אמרתי והוא נשק בקצרה לשפתיי.
״אתה לא יודע כמה״ הוא אמר וגיחכתי כשהוא משך בידי אל הסלון.״קדימה.. תשכב כאן״ הוא אמר והניח אותי על הספה.
גופו הקטן התרחק ממני כשהוא נעמד במטבח והכין לי לשתות ומגבת רטובה.
״קדימה.. תשתה את זה , ואל תוריד את המגבת.. זה יעזור בהורדת החום״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״אביא לך כדורים״ הוא אמר ולפני שהספיק ללכת סטרתי לישבנו.
״היונג׳ין!״ הוא צעק.
״מה.. זה לא אני , זה המכנסיים הקצרים שלך״ אמרתי והוא גלגל את עיניו.
״אפילו כשאתה חולה אתה מציק..״ הוא מלמל וגיחכתי.
״קדימה.. תשתה את הכדור , אתה תרגיש טוב יותר״ הוא אמר ועזר לי להתיישב כששתיתי את התרופה.
״אתה הכי טוב.. אתה יודע?״ אמרתי כשהוא התיישב לידי וחייך קלות.
״ואתה חתיכת בחור גדול , ממה נהיית חולה?״ הוא אמר וגיחכתי.
״כנראה מאהבה אליך , רגע.. תן לי לבדוק את זה״ אמרתי כשחיבקתי אותו בחוזקה ונשקתי לאורך כל פרצופו הקטן והמנומש.
״אהה... דיי היונג׳ין!! זה מדגדג!!״ הוא צעק בצחקוק.
זייפתי אפצ׳י ופניתי להביט בו.
״מממ כן , זה ממך״ אמרתי והוא גיחך והכה את כתפי.
״אתה משוגע״ הוא אמר.
״משוגע עליך בייבי״ אמרתי ונשקתי ללחיו.
״אתה כל כך יפה לעזאזל..״ נאנחתי כשסרקתי את בן זוגי.
״היונג׳ין.. אתה חולה , אתה צריך לנוח״ הוא אמר כשידי החליקה אל ישבנו.
״לא אכפת לי״ אמרתי וקירבתי אותו אליי.
הכנסתי את ידיי ללטף את ישבנו אל מתחת למכנסיו והוא נאנק ולפני שחשבתי שזה שלי.. הוא הוציא את ידיי.
״היונג׳ין. לנוח.״ הוא אמר בקשיחות.
״כל כך פאקינג קרוב..״ נאנחתי וגלגלתי את עיניי כשהוא גיחך ונעלם אל המטבח.| נ.מ - פליקס |
היונג׳ין נרדם בחדר לפני זמן רב.. הוא לא הרגיש טוב בכלל והחום שלו עלה.
עליתי לחדר כדי לבדוק את מצבו הנוכחי והתיישבתי לצידו בשקט.
ליטפתי את שיערו הארוך והרגשתי את מצחו.
״מממ.. פליקס?״ הוא התנועע בישנוניות.
״איך אתה מרגיש?״ שאלתי כשהוא פנה לשכב על ברכיי והמשכתי ללטף את שיערו.
״אני בסדר , זה מרגיש טוב״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״כן.. החום שלך ירד״ אמרתי ונשקתי למצחו.
״אף פעם לא טיפלו בי״ הוא אמר לפתע והביט בי מלמטה.
״אתה מתכוון.. שתמיד היית מטפל בעצמך?״ שאלתי והוא הנהן.
״אני לבד שנים.. וגם כשלא הייתי לבד , מעולם לא דאגו לי ככה. לעזאזל פליקס.. למה נכנסת לי לחיים רק עכשיו?״ הוא אמר וחייכתי קלות.
״כן היונג׳ין.. למה נכנסת לי לחיים רק עכשיו?״ החזרתי והוא חייך קלות.
״קדימה.. אתה רעב?״ שאלתי והרמתי אותו לישיבה.
״רעב בטירוף״ הוא אמר ואחז בגופי כשהושיב אותי עליו והחל לנשק את צווארי.
״היו.. היונג׳ין..״ נאנחתי.
״ממ.. כל כך פאקינג מושלם..״ הוא מלמל לאוזני.
״לא אתה.. אתה חולה״ אמרתי בניסיון להשתלט על עצמי.
״כבר אמרתי לך שזה בגללך נכון?״ הוא אמר והחל למשש את גופי אל מתחת לחולצה.
״ובכל זאת.. תחלים ואתן לך את כולי״ אמרתי כשהתרוממתי ממנו ורצתי לסלון.״אייש.. שטן קטן! בוא לפה!״ שמעתי את היונג׳ין צועק אחריי ורץ לתפוס אותי.
YOU ARE READING
- MY BOSS -
Romanceהוא הבוס שלי.. אני רק עובד פשוט בחברה שלו , זה לא תקין נכון..? להיות עם הבוס שלך? אבל הוא מסוכן לי.. הוא מסוכן לי ואני יודע את זה , ובאותה נשימה אני לא מסוגל להתנתק ממנו. מה יהיה הסוף איתנו..? זה באמת יכול לקרות?