- MY BOSS -

3

- פרק מספר 3 -
| נ.מ - פליקס |

אתמול אדון הוואנג התנהג מוזר.. הוא הציע לקחת אותי הביתה וזה אפילו הרגיש שהוא מתעניין בי , אבל זה לא באמת יכול לקרות.. כנראה שאני סתם מדמיין או רוצה להאמין לזה..
פליקס , תתעשת. אסור לך לרצות את זה.. הוא הבוס שלך.. וזה לא יכול להיות יותר מזה.

הגעתי הבוקר לחברה והתיישבתי במקומי כשלנה ניגשה אליי.
״הגעת! סוף סוף..״ היא אמרה והתיישבה לידי.
״בוקר טוב גם לך״ אמרתי בגיחוך.
״הסתדרת עם תיקון העיצוב אתמול?״ היא שאלה.
״כן.. נשארתי עד מאוחר , אבל הצלחתי לסיים״ אמרתי בכנות.
״הו.. הבנתי , אדון הוואנג כבר הגיע?״ היא שאלה.
״אני לא בטוח..״ אמרתי והבטתי במשרדו הריק.
״זה מוזר.. הוא לא מאחר בדרך כלל״ היא אמרה והנהנתי לעצמי.
אולי קרה לו משהו? יכול להיות שהוא לא התעורר?
אייש.. למה אני דואג לו בכלל , הוא אדם בוגר.. הוא יודע מה הוא עושה.
״בוקר טוב לכולם״ קולו הגברי של אדון הוואנג נשמע לפתע כשהתקדם לכיוון משרדו והנחית עליי את מבטו.
קדתי לפניו ועקבתי אחריו למשרדו.
שיט.. אני נשבע שאין לי מושג מה אני עושה.
אדון הוואנג נכנס למשרדו והחלטתי לדפוק בדלתו.
״יבוא!״ הוא צעק ופתחתי את הדלת.
״לי פליקס״ הוא אמר בחצי חיוך.
״אדון הוואנג״ החזרתי.
פליקס. מה. אתה. עושה.
״במה אוכל לעזור לך?״ הוא שאל.
״אה.. אני.. אתה איחרת״ אמרתי.
מה.. מה אני אומר לעזאזל-
״אז? תרצה לתת לי עונש?״ הוא שאל בהתגרות והתקדם אליי.
״אה.. לא אני מתכוון.. קרה משהו? שאיחרת?״ שאלתי במבוכה.
פליקס. צא. פאקינג. החוצה.
״מממ.. למה? אתה דואג לי?״ הוא התקרב ואחז בסנטרי.
הבטתי בעיניו היפיפיות שניות ארוכות כשהוא גיחך וחזר לשבת בכסאו.
״רק רציתי לדעת.. האם קיבלת את העיצוב המתוקן שלי?״ שאלתי בביישנות.
״הגשת עיצוב מתוקן? תן לי לראות..״ הוא אמר ופתח את הקובץ במחשבו.
הוא הביט זמן מה על העיצוב וליבי דפק בחוזקה.
״זה.. עדיין משעמם?״ שאלתי בחשש.
״לא פליקס , זה לא משעמם. עבודה טובה״ הוא אמר בחצי חיוך וחייכתי בגאווה.
״אתה שמח?״ הוא שאל.
״כן״ אמרתי והוא גיחך קלות.
״טוב.. אז אני מניח שאני צריך למנות אותך לאחראי על הפרויקט הזה?״ הוא שאל והבטתי בו בהלם.
״אה.. אני?״ שאלתי.
״אתה פליקס. אתה רוצה?״ הוא שאל.
״אני.. אני לא יודע , זה המון אחריות אדון הוואנג אני לא בטוח ש-״ התחלתי.
״פליקס. אם לא הייתי חושב שאתה מספיק מוכשר כדי לעשות זאת לא הייתי מציע לך , עכשיו.. תקבל את זה או שאצטרך לתת את זה לאדם אחר?״ הוא שאל והתקרבתי אליו.
״אני אעשה את זה!״ אמרתי בהתלהבות.
״אוקיי.. אז , שיהיה בהצלחה , אל תוותר להם אה? אני רוצה שהמלון הזה יהיה ברמה הגבוהה ביותר שהחברה שלנו מסוגלת לעשות.״ הוא אמר והנהנתי.
״בטח! תודה רבה אדון הוואנג!״ חייכתי בהתרגשות וקדתי לו כשהוא צחקק ויצאתי ממשרדו.

״לנה! לא תאמיני מה קרה!״ התיישבתי בשולחני.
״מה זה?! יצאת מאדון הוואנג?״ היא שאלה.
״כן! הוא מינה אותי לאחראי על פרויקט בית המלון!״ אמרתי בהתרגשות.
״פליקס זה מדהים! אני גאה בך!״ היא אמרה וחיבקה אותי בחוזקה.
״תודה לנה..״ אמרתי בחיוך.
״אז.. אצטרך לקרוא לך עכשיו אדון פליקס?״ היא שאלה וגיחכתי.
״אויש לא! זה נוראי!״ אמרתי וצחקנו בקול.
״ובכל זאת.. חלקת את אותו האוויר עם אדון הוואנג.. איך זה היה? הוא כל כך חתיך שאני מסוגלת להתעלף״ היא אמרה וגיחכתי אף על פי שידעתי שהיא צודקת.

יכולתי להבחין שלנה מאוהבת ורוצה את אדון הוואנג.. אני לא יודע למה אבל זה מציק לי.. אני מתכוון , זה כנראה הגיוני שהיא תתאהב בו למרות שהוא גם הבוס שלה..
הוא באמת אדם שאי אפשר להתעלם ממנו.. לא באופי ובמיוחד לא ביופי.
יכולתי להרגיש אנרגיה מוזרה בנינו קודם.. אדון הוואנג היה רך יותר , קולו התוקפני ומבטו החודר כבר לא היו ולראשונה הצלחתי להביט בו מבלי לפחד.
הוא אפילו מינה אותי לאחראי על הפרויקט.. ואיכשהו תמיד כשאנחנו לבד אנחנו נעשים קרובים.. יותר ממה שאנחנו אמורים להיות.

| נ.מ - היונג׳ין |

״תוכלו לעשות את הוילונות בצבעים חמים יותר שמשתלבים עם הרצפה.. ולגבי הקירות , זה אמור להיות די בנאלי כי אין לנו מה להסתבך״ נעמדתי מחוץ למשרדי ונשענתי על הדלת כששמעתי את פליקס לוקח את העניינים לידיו.
בהחלט ידעתי על מי לסמוך.. הוא ברצינות מוכשר בטירוף.
חייכתי לעצמי והתכוונתי להכנס למשרדי כשקולו של פליקס הפתיע אותי.
״הו! אדון הוואנג!״ הוא התקדם לעברי והבטתי בו בחיוך.
״כן פליקס?״ שאלתי והבטתי בילד היפיפה שמולי.
״אוכל לקבל את האישור שלך להוסיף קישוטים לתקרה?״ הוא שאל בהתלהבות.
״אתה יכול לעשות מה שתרצה.. אתה זה שמנהל את זה , רק תדאג שהתוצאה הסופית לא תאכזב אותי ותשלח לי את זה לפני סיום כמובן.״ אמרתי בחצי חיוך והוא הנהן בחיוך מרוצה.
״תודה רבה אדון הוואנג!״ הוא קד בהתרגשות והתכוון ללכת ואחזתי בידו במהירות.

רכנתי מעט לאוזנו ולחשתי לו: ״היונג׳ין , מעכשיו זה היונג׳ין״.