- MY BOSS -

7

- פרק מספר 7 -
| נ.מ - פליקס |

הלב שלי דופק בחוזקה.. קרבה לגבר הזה עושה אותי חלש.
הוא ניחם אותי.. החיבוק שלו היה הדבר הכי מנחם ונעים שהרגשתי.
פנייה אליו באי רשמיות גם גורמת לי להרגיש בנוח יותר לידו.
אך לא הפסקתי לחשוב על המשפט שלו.. ״כי אתה הים ילד״ כך הוא אמר.
אני הים? מה זה אומר? הוא כל כך מסתורי..
אני יודע שאני מרגיש אליו דברים.. אני מנסה בכל כוחי להתרחק ממנו אבל אני פשוט לא מצליח.
זה ישמע מוזר.. אבל אני מרגיש שהגוף שלי נמשך אליו.
זה כבר מעבר ליופי שלו.. כי הוא ברצינות הדבר הכי יפה שראיתי , אני נמשך לאופי שלו.
אפילו כשלפעמים הוא טיפה מלחיץ אותי.. אני מוצא את עצמי מסתקרן בנוגע לכל דבר שקשור אליו.
הוא יודע עליי דברים.. כמעט הכל כיוון שהוא הבוס שלי , אבל אני לא יודע עליו כלום.. וזה מסקרן אותי. הוא מסקרן אותי.
כשהוא מתקרב אליי ונוגע בי , אני מרגיש כאילו שאני לא רוצה שהוא יעצור.. שיחקור ויגע בכל חלק בגופי.
מה לעזאזל קורה לי.. אלוהים.

״פליקס..״ לנה ניגשה אליי.
״אל תדברי איתי״ אמרתי בקשיחות. 
״זה היה בטעות!״ היא צעקה.
״בטעות? סיפרת את זה לכל החברה בטעות?!״ צעקתי בכעס ונעמדתי על רגליי.
״אני רק..-״ היא התחילה.
״את בגדת באמון שלי! חשבתי שאני יכול לספר לך הכל אבל כנראה שפאקינג טעיתי!״ צעקתי כשהכעס התגבר.

| נ.מ - היונג׳ין |

שוב צעקות? מה פאקינג הולך שם!
יצאתי בעצבים ממשרדי והבטתי בשקט במאורע שמולי.

״אם הייתי עושה לך את זה כנראה שהיית כועסת גם את לא חושבת?!״ פליקס צעק על לנה.
״עושה לי את זה? מה כבר היית מספר שכולם פה לא יודעים!״ היא צעקה.
״שאת מאוהבת בבוס שלך! שאת לא מפסיקה לחפש דרכים להתקרב אליו רק כי אולי יהיה לך סיכוי לצאת איתו!״ הוא צעק וחייכתי לעצמי קלות.
״איזה שטויות! אתה משקר בנוסף להכל! אני לא מאוהבת בו , שלא כמוך שקורא לו ללא רשמיות!״ היא צעקה ואיגרפתי את ידיי.
״משקר? את קוראת לי שקרן עכשיו? לעזאזל.. אני לא מאמין שחשבתי שאת חברה שלי״ הוא אמר וליבי כאב.
״היינו ממשיכים להיות חברים אם לא היית נצמד לבוס שלך כמו זונה!״ היא צעקה ופערתי את עיניי.
עיניו של פליקס פרצו בדמעות וגופי התלהט.
התקרבתי אליהם בכעס וסירקתי את שיערי לאחור בידיי.
״קראת לו זונה עכשיו?״ שאלתי בכעס.
״לא אדון הוואנג אני רק-״ היא התחילה.
״את רק מפוטרת״ אמרתי ושניהם הביטו בי בהלם.
״אדון הוואנג..״ היא התחילה.
״תארזי את הדברים שלך ותצאי מהחברה עוד עכשיו״ אמרתי רותח מעצבים והתקדמתי למשרדי.
שניות אחדות אחרי שנכנסתי למשרד , פליקס נכנס גם הוא.
״היונג׳ין.. אל תעשה את זה״ הוא אמר והתקרב אליי.
״לא לעשות מה?״ שאלתי בכעס.
״אל תפטר אותה.. בבקשה״ הוא התחנן והבטתי בו בבלבול.
״שאני אבין.. היא קראה לך זונה ואתה מתחנן בפניי לא לפטר אותה?״ שאלתי והוא אחז בידי לפתע.
״אני מכיר את סיפור החיים שלה.. היונג׳ין העבודה הזאת מפרנסת אותה , בבקשה תן לה להשאר כאן״ הוא התחנן בעיניים בוהקות.
פאק.. הוא אדם כל כך טוב? ולמה הוא כל כך יפה עכשיו.. אלוהים.
״אתה רציני?״ שאלתי רגוע יותר.
״בבקשה היונג׳ין..״ הוא התחנן.
״אתה מבטיח לא להתעמת איתה יותר אם היא תחזור?״ שאלתי מהפחד שיקרה לו משהו.
״אני לא.. אני כועס עליה , אני לא מתכוון לדבר איתה היונג׳ין באמת.. רק תחזיר אותה לעבודה , היא צריכה את הכסף הזה״ הוא אמר וחייכתי קלות כשליטפתי את ראשו.
״אתה ילד טוב מידי.. אחזיר אותה עבורך , אבל אתה חייב להבטיח לי משהו״ אמרתי.
״מה זה?״ הוא שאל.
״תבטיח לי שלא משנה מי מציק לך , אתה לא רב.. אם צריך אני זה שאתערב , אבל אתה? לוקח צעד אחורה.״ אמרתי בקשיחות.
״היונג׳ין אתה לא צריך להתערב בשבילי ב-״ הוא התחיל.
״שמעת?״ אמרתי ואחזתי בפניו.
״ממ.. אוקיי , אני לא אריב״ הוא אמר והנהנתי קלות כשהוא חייך אליי.
״בוא נדבר מאוחר יותר.. לך לעבוד על העיצוב שלך , יש לי שיחת טלפון עם כלבה״ אמרתי והוא גיחך קלות.
הסתובבתי כדי ללכת חזרה לכסאי כשפתאום גוף קטן חיבק אותי מאחור.
״תודה היונג׳ין״ הוא אמר ורץ החוצה.
אייש.. הוא כל כך חמוד , לעזאזל אין לי מושג מה אנחנו עושים אבל הילד הזה גורם לי להתאהב בו יותר ויותר.

התיישבתי בכסאי וחייגתי אל מספרה של לנה.. פאקינג חרא.
״אדון הוואנג״ היא קראה.
״לנה , זאת ההזדמנות היחידה שלך לחזור לעבודה הזאת.. אם אני אשמע ששוב התגרת או הצקת ודיברת במילים האלה , את תהיי מפוטרת לאלתר״ אמרתי בקשיחות.
״אני מבינה.. תודה רבה אדון הוואנג!״ היא אמרה וניתקתי את השיחה.

לעזאזל.. אם זה היה תלוי בי אני נשבע שלא הייתי מחזיר אותה לכאן בחיים.
אבל כשפליקס מבקש.. אני לא מסוגל לסרב.
יכולתי לראות כמה זה חשוב לו ועד כמה הוא חבר טוב , לא יכולתי להגיד לו לא.
אולי זו עומדת להיות הבעיה הגדולה ביותר שלי בחיים..
להגיד את המילה ׳לא׳ ללי פליקס.