פרק 2

170 10 13
                                    

נ.מ. הארי

היום בבוקר הגיעו רשימות הציוד להוגוורטס ולפי התכנון של גברת וויזלי הרמיוני אמרה להגיע היום עם עוד מישהו ומחר בבוקר נלך לסמטת דיאגון.

ישבתי עם רון וג'יני בסלון, אני ורון שיחקנו שחמט קוסמים וג'יני חיכתה שאחד מאתנו יפסיד כדי להחליף אותו, באמצע המשחק נשמע דפיקה בדלת ואני ורון רצנו לפתוח, בפתח עמדו הרמיוני ואוסטין (זכרתי את השם שלו משנה שעברה), אני ורון התנפלנו על הרמיוני בחיבוק ואוסטין חייך מהצד

"גם אני התגעגעתי אליכם, איך היה החופש?" שאלה הרמיוני

"כרגיל... חוץ מהעובדה שלא הייתי צריך לסבול אצל הדרסלים אפילו לא רגע" קראתי בשמחה "איך שלך? ואיפה פרסי ואנבת'?" שאלתי אותה

"פרסי ואנבת' לא יחזרו השנה להוגוורטס" היא אמרה בשילוב של עצה ושמחה

"אנבת' בהריון אז הם החליטו להישאר במחנה עד הלידה" המשיך אותה אוסטין בחיוך

זה היה... מפתיע, הלכנו לסלון והרמיוני ואוסטין סיפרו לנו את כל מה שקרה להם בקיץ  האחרון (לא לפני שג'יני חיבקה את הרמיוני)


נ.מ. הרמיוני

כשהגענו רון והארי התנפלו עלי בחיבוק ואני חייבת להודות שעד כמה שנהנתי במחנה ממש התגעגעתי אליהם, אני ואוסטין התחלנו לספר להם ולג'יני על כל מה שקרה בחופש עד שגברת וויזלי קראה לנו לארוחת ערב.

לאחר הארוחה נתתי לאוסטין נשיקה והלכתי לישון בחדר שלי ושל ג'יני בעוד הוא הולך לחדר של רון, הארי ושלו.

ברגע שהראש שלי נגע בכרית נרדמתי, אבא שלי הופיע מולי ואמר לי שיש הרבה חצויים בהוגוורטס ושעלי למצוא אותם ולעזור להם למצוא את מקומם במחנות, בארוחת הבוקר סיפרתי לאוסטין על החלום שלי והוא הציע שנדבר עם דמבלדור שנגיע להוגוורטס.

כולם התאספו ליד האח וגברת וויזלי הסבירה לאוסטין איך משתמשים בהפקת פלו, הוא נראה קצת לחוץ שהיא אמרה שצריך להיכנס לתוך האש את אחזתי בידו כדי לסמן לו שזה בסדר ועברתי לסמטת דיאגון, לאחר חמש דקות בערך כולם כבר היו שם והתחלנו ללכת לכיוון גרינגוטס

נכנסנו לבנק וראיתי שני אנשים אחד היה שזוף עם שיער שחור ומכנסי ברמודה והשני היה בלונדיני וזה היה נראה כאילו הוא זוהר,השניים חיכו לנו בפנים, אני ואסטין רצנו אליהם וכל אחד חיבק את אבא שלו

"טוב לראות אותך שוב אבא" אמרתי "וגם אותך אפולו" מיהרתי להוסיף

"הרמיוני חמודה, מי אלה?" שאלה אותי גברת וויזלי

"זה אבא שלי" והצבעתי על אבא "וזה אבא של אוסטין" המשכתי והצבעתי על אפולו, לגברת וויזלי היה מבט מבולבל על הפנים לפי מה שהיא יודעת יש לי שני הורים מוגלגים, אז הם לא ממש יכולים להגיע לכאן (וגם אבא בא באותה צורה כמו שנה שעברה אז ממש קיוויתי שגברת וויזלי לא תתחיל לשאול אותי שאלות על איך אני ופרסי אחים)

החצויים בהוגוורטסWhere stories live. Discover now