פרק 5

115 7 12
                                    

נ.מ. הרמיוני

הגיע הבוקר ואני, אוסטין, הארי, רון וג'יני הלכנו לארוחת בוקר.

בסוף הארוחה דמבלדור נעמד והכריז "בימים הקרובים יערכו בחינות לכל תלמידי הוגוורטס. הבחינות יערכו לפי השכבות ויתחילו ממחר, לוח זמני הבחינות נמצאים במועדונים שלכם. המשך יום נעים"

"שכחתי אתמול להגיד לך, התגבורת תגיע בארוחת הצהריים" לחשתי לאוסטין

"מה יש לנו היום?" שאל הארי

"התגוננות מפני כוחות האופל שעתיים, שיקוים שעתיים, ולחימה שעתיים" עניתי

"מי אתם חושבים יעביר השנה את התגוננות מפני כוחות האופל?" שאל רון ולאוסטין הייתה הבעה מבולבלת

"מה זאת אומרת? לא אמור להיות אותו מורה כמו שנה שעברה?" שאל אוסטין ומיהרתי להסביר

"המורים בשיעור הזה לא מחזיקים יותר מידי זמן, כל שנה יש לנו מורה אחר ושמעתי ברכבת שכנראה יחזירו את לופין" שרון והארי שמעו את החלק האחרון הם זירזו אותי ואת אוסטין לשיעור (ה.כ. אני יודעת שהוא לא מי שאמור להעביר את השיעור בשנה השישית אבל לא נורא)

נכנסנו לכיתה בדיוק בזמן לשיעור והשמוע שרצה ברכבת הייתה נכונה, לופין הולך ללמד אותנו השנה.

"בוקר טוב תלמידים, היום אנחנו נעבוד על הלחש פטרוניקס, מי שלא יודע זהו לחש שמביא לידי ביטוי את הרגשות של הקוסם שמטיל אותו ומגן עליו מפני הסוהרסנים. מי רוצה להדגים?" שאל לופין והארי הרים את ידו.

"בבקשה מר פוטר"

הארי הרים את שרביטו, קרא את הלחש ואייל יצא מחצה שרביטו

"אני רואה שהפטרוניקס שלך לא פחות טוב מפעם קודמת" אמר לופין בגאווה

כל הכיתה הסתדרה בתור וניסה את הלחש כל אחד בתורו.

שער שיעור התגוננות מפני כוחות האופל ושיעור שיקויים עברו יחסית מהר והגיע שיעור לחימה.

נ.מ. אוסטין

הגיע הזמן לשיעור לחימה והמאמן החליט לחלק את השיעור לשני חלקים, חלק ראשון קרבות אחד על אחד כי המאמן רצה לראות מה הקוסמים זוכרים משנה שעברה (אני התמודדתי מול הרמיוני [היא כיסחה אותי]) והחלק השני היה פשוט אימון רגיל.

בזמן שהמאמן התיש עד מוות את הקוסמים אני והרמיוני עשינו את האימון הקבוע שלנו (שאני חייב לציין שהוא קשה פי שתיים לפחות ממה שהקוסמים עושים), לצערי ג'יני נמצאת בשכבה מתכתנו אז לא יכולנו לאמן אותה.

ארוחת צהריים נגמרה ואני, הרמיוני וג'יני יצאנו ליד האגם לחכות לתגבורת, לאחר כמה דקות המתנה כלבת שאול גדולה הופיע משום מקום ועל גבה שתי אנשים, אמילי וליז.

"מישהו הזעיק תגבורת?" שאלה אמילי בזמן שירדה מגברת אולירי

"אמילי! ליז!" קראה הרמיוני וקפצה עליהן בחיבוק

"כבר התגעגעת אלינו?" שאלה ליז בציניות "אז... מה קרה?"

התיישבנו על שפת האגם וסיפרנו לאמילי וליז על המשימה שפוסידון נתן להרמיוני

"אז אנחנו כאן כדי למצוא חצויים חדשים" סיכמה אמילי

סיכמנו עם דמבלדור שכל עוד הן כאן הן ישנו בחדר של הרמיוני.

חזרנו כולנו לחדר המועדון והארי ורון הגיעו משום מקום והתחילו לשאול שאלות

"מי אליה?" שאל הארי

"זאת ליז וזאת אמילי," אמרה הרמיוני והצביע על כל אחת בתורה "הן כאן בשביל לעזור לנו בבחינות"

"גם אנחנו נצטרך לעשות את הבחינות האלה?" שאל רון

"כן, אם אתם לא תעשו עוד ילדים לא יעשו ואם יהיו ביניהם חצויים הם עלולים להיות בסכנה גדולה" הסבירה הרמיוני

שאר היום עבר יחסית בסדר, בארוחת ערב דמבלדור הודיע על הגעתם של ה'בוחנות' (אני, הרמיוני, אמילי וליז נבחן אותם ביחד)ואז הגיע הערב.

אני, הרמיוני, אמילי, ליז וג'יני ישבנו בחדר המועדון עד מאוחר שאר, הילדים כבר עלו לישון ואז... הכירו בג'יני, ההורה שלה הוא...

_______________________

לכל מי שרצה שפרסי ואנבת' יהיו התגבורת אני מצטערת אבל גם להם מגיע קצת מנוחה ושקט

החצויים בהוגוורטסWhere stories live. Discover now