נ.מ. כללי
*ביום החזרה להוגוורטס*
אחרי ארוחת צהריים כל החצויים שצריכים לחזור להוגוורטס ארזו, כשג'יני סיימה לארוז ניקו ניגש אליה
"זה בשבילך" הוא אמר והושיט לה חרב שחורה כמו שלו "אבא ביקש שאעביר לך את זה, החרב עשויה ברזל סטיגאי כמו שלי" ג'יני לקחה את החרב (שהתאימה בדיוק), חיבקה את ניקו ואמרה "תודה ניקו, אתה האח הגדול הכי טוב שיכולתי לקבל בחיים"
לפני שניקו הספיק להגיד משהו ג'יני כבר הייתה חייבת ללכת, היא לקחה את הדברים שלה והלכה לכיוון העץ של תאליה שם כבר חיכו כל החצויים.
"כולם פה?" שאלה הרמיוני והתחילה לסרוק את קבוצת החצויים שעומדת מולה
"כן" אשיב לה אוסטין
וחזרנו לתחנה של הוגוורטס אקספרס, בערך שתי דקות אחרי שהגיעו גם החצויים הרומיים הצטרפו אליהם, הם נפרדו מפרנק לשלום והוא חזר למחנה יופיטר.
הרכבת הגיע והחצויים התפזרו בתאים, כל אחד הלך לשבת עם החברים שלו הרמיוני, אוסטין, ג'יני ולונה ישבו באחד התאים ושניה לאחר שהרכבת התחילה לנסוע רון והארי הצטרפו אליהם.
נ.מ. ג'יני
אחרי שעה בערך נרדמתי שראשי מושען על כתפה של לונה ולשם שינוי לא היו לי סיוטים, אחרי אני לא יודעת כמה זמן שמעתי צרחה מכמה תאים לידנו, התעוררתי בבהלה שהיד שלי מושתת לחרב החדשה שלי
"מה קרה?" שאלתי והסתכלתי מסביבי
"אני חושבת שאולי יש מפלצת באחת התאים" אמרה הרמיוני וכל החצויים שהיו בתא נעמד והתחלנו לרוץ למקור הצרחה
על הרצפה מחוץ לאחד התאים ישב תלמיד רייבנקלו מבוהל כולו אוסטין התכופף אליו ושאל אותו אם הוא נפצע
"לא משהו רציני... אבל יש... יש שם מפלצת" מלמל התלמיד, אוסטין ניסה לעזור לתלמיד לעמוד אך התלמיד פלט זעקת כאב והתיישב חזרה על הרצפה, אוסטין נשאר לטפל בתלמיד ואני, ג'יני והרמיוני נכנסנו לתא וראינו גורגונה מנסה לשסף את תומאס (בן הקטה) שהדף אותה אחורה בעזרת החרב שלו כל פעם מחדש
"ג'ק מחוץ לתא ואני חושב שהוא מפצע" אמר תומאס ברגע שנכנסנו
"אוסטין כבר מטפל בו" אמרה הרמיוני והצטרפנו לקרב, תוך כמה שניות הגורגונה כבר הייתה בטרטרוס ומולנו היה רק אבק מפלצות
"לא נפצעת, נכון?" שאלתי את תומאס והוא הניד בראשו לשלילה
אוסטין עזר לג'ק להיכנס לתא ואנחנו חזרנו לתא שלנו
שאר הנסיעה עברה די משעממת בלי עוד מפלצות או משהו מיוחד.
הגענו להוגוורטס בזמן לארוחת ערב, כל החצויים באולם שמו אוכל בצלחת והלכו להקריב קורבן (וכרגיל כל שאר הקוסמים באולם שלא ידעו על החצויים הסתכלו עלינו מוזר) והתיישבו בשולחנות שלהם לאכול.
לקראת סוף הארוחה דמבלדור נעמד ומשך את מלוא צומת הלב של יושבי האולם
"אני שמח שכולכם חזרתם מחופשת חג המולד עם המשפחות שלכם בשלום" התחיל דמבלדור לדבר "וברצוני לאחל בהצלחה לאחל בהצלחה לשחקני גריפינדור וסלית'רין במשחק הקווידיץ' שיערך מחר אחר הצהריים"
שדמבלדור סיים לדבר חלק גדול מיושבי האולם קמו והלכו לחדרי המועדון שלהם להתארגן לשינה.
אחרי קצת זמן אני, הרמיוני, אוסטין, רון והארי סיימנו לאכול והלכנו לחדר המועדון של גריפינדור, רון התיישב על אחת הספות 'זה הזמן... פשוט תגידי את זה ותגמרי עם זה' אמרתי לעצמי וניגשתי לרון
"רון, אני יכולה לדבר איתך רגע?" שאלתי אותו והוא סימן לי להמשיך, התיישבתי לידו על הספה "רציתי לספר לך הרבה זמן... יש לי בת זוג" פשוט הוצאתי את זה
"זה מעולה ג'יני... רגע בת זוג?" הוא שאל והנהנתי
"כן, אני ולונה לאבגוד מרייבנקלו ביחד"
"תעשי מה שטוב לך, אבל תשמרי על עצמך" הוא אמר ונשפתי בהקלה
אני באמת ממש פחדתי מאיך שהוא יגיב, אולי הוא לא האח הביולוגי שלי אבל אני עדיין מחשיבה אותו בתור אחי הגדול.
כבר היה מאוחר אז הלכתי למגורי הבנות לישון.
__________________________________
כל מי שרצה שאוציא את רון מטומטם אני מצטערת אבל חברה ביקשה ממני לא
YOU ARE READING
החצויים בהוגוורטס
Fantasy*גמור* הספר הוא ספר המשך ל"פרסבת' והחצויה החדשה בהוגוורטס" (מי שלא קרא יכול להיכנס לפרופיל שלי, הספר נמצא שם) הרמיוני הולכת להתחיל את שנתה השישית בהוגוורטס ואוסטין מצטרף אליה. בסמטת דיאגון פוסידון ואפולו נותנים להם משימה מתגלים חצויים חדשים בהוגוור...
