נ.מ. הרמיוני
עברו כבר קצת יותר מארבע חודשים מאז הדייט שלי ושל אוסטין על החוף.
קמתי בבוקר, התארגנתי וירדתי למועדון אחרי קצת זמן כולם (אוסטין, ג'יני, הארי ורון) כבר היו מוכנים לארוחת בוקר, הלכנו לאולם הגדול ובדרך רון שאל "מה יש לנו היום?"
"שעתיים שיקויים, שעתיים נבואות, שעה תורת הצמחים ושעה היסטורית הקסם" עניתי לו
אחרי ארוחת הבוקר מיהרנו למרתפים של הוגוורטס לשיעור שיקויים, כשהגנו לכיתה פרופסור סנייפ כבר היה שם
"10 נקודות מגריפינדור על איחור" אמר סנייפ ואנחנו התיישבנו בחלק האחורי של הכיתה
"היום נכין שיקוי אמת, רשימת המצרכים שתצטרכו רשומה על הלוח ויש לכם אותה גם בעמוד 342 בספר הלימוד שלכם" המשיך סנייפ וכל הכיתה התחלקה לזוגות (אני כמובן הייתי עם אוסטין).
השיקוי הלך לנו מעולה, עברנו על כל הרשימה כמעט סיימנו אותו אך שיחת איריס נט מפרסי הופיע מולנו, עיניי כל התלמידים המופתעים הופנו אלינו
"מה זה צריך להיות?!" שאל סנייפ בכעס, התעלמתי ממנו
"הכל בסדר? קרה משהו במחנה?" שאלתי בלחץ
"אנבת' בחדר לידה, וויל צריך כאן כמה שיותר עזרה. כמה מהר תוכלו להגיע?" שאל פרסי בלחץ
"תשלח את גברת אולירי ליד האגם בהוגוורטס, אנחנו עכשיו נצא ופרסי..." אמרתי לו "הכל יהיה בסדר, תירגע", הוא הנהן וניתק את שיחת האיריס נט
פניתי להארי ורון ואמרתי להם "אתם יכולים להודיע לפרופסור דמבלדור שהיינו חייבים ללכת למחנה ולמסור לג'יני שתגיד לכולם לעשות את האימון הרגיל ושאנחנו נחזור בהקדם?" הם הנהנו ואני ואוסטין באנו לצאת מהחדר אבל סנייפ עצר אותנו
"לאן נראה לכם שאתם הולכים באמצע שיעור?" שאל סנייפ עדיין כועס
"אנחנו לא יכולים להסביר עכשיו, אין לנו זמן לזה" אמר אוסטין ויצאנו בריצה מהכיתה
הגענו ליד האגם, גברת אולירי כבר חיכתה לנו שם ו... אוי האגריד ראה אותנו
"מה אתם עושים פה עכשיו? לא אמור להיות לכם שיעור עכשיו?" שאל האגריד
"כן אבל יש לנו אישור מיוחד... ואנחנו כבר ממש צריכים ללכת. ביי האגריד" אמרתי ומשכתי את אוסטין לכיוון גברת אולירי
עלנו עליה, עשינו מסע צללים למחנה ואני ואוסטין מיהרנו למרפאה
"הגענו בזמן?" שאל אוסטין את קיילה שעברה במסדרון במהירות
"הגעתם בדיוק בזמן" היא השיבה וגררה את אוסטין לחדר שאני מניחה שאנבת' הייתה בו, התיישבתי בכיסא שהיה ליד החדר, זעקת כאב נשמע מהחדר שהם נכנסו אליו ופרסי יצא
"היי הרמיוני"
"היי, איך היא?" שאלתי והוא התיישב לידי מותש
"אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאני רואה שכואב לה ואין לי מה לעשות"
"אתה עדיין יכול לעזור לה"
"איך?"
"בכך שתהיה לידה ותתמוך בה"
"את צודקת" הוא אמר וקם "אני חייב לחזור" הוא המשיך וחזר לחדר
אחרי קצת זמן שישבתי שם חברים של פרסי ואנבת' הגיעו וחיכו יחד איתי
עברו כבר שעתיים מאז שהגענו ואין שינוי.
כשפרסי יצא מהחדר הוא ופייפר התחילו להתווכח, פייפר התעקשה שינוח קצת אך הוא לא הסכים עד שהיא השתמשה בדיבור הקסם שלה ונכנסה להחליף אותו לקצת זמן... (מאוד מאוד קצר)
נ.מ. פרסי
פייפר ודיבור הקסם המעצבן שלה הכריחה אותי לנוח קצת אבל גם עם דיבור הקסם אחרי חמש דקות כבר הייתי על הרגלים ונכנסתי שוב לחדר לידה.
אנבת' שכבה על המיטה קוראת ספר, איך הוא הגיע אליה שוב זאת כבר הפעם החמישית שזה קורה
"איך לקחת את הספר?" שאלתי אותה מופתע "את צריכה לנוח" לקחתי ממנה את הספר בעדינות (אני לפעמים פשוט לא מבין למה היא פשוט לא נותנת לעצמה כמה דקות של שקט ומנוחה)
"מוח אצה תירגע הכל ב-" היא התחילה להגיד ואז צרחה, רצתי לקרוא לוויל שהלך לשטוף פנים כדי להתעורר קצת
"טוב... אנבת' אני צריך שתלחצי... בואי נסיים עם זה בפעם אחת"
אנבת' לפתה את ידי בחוזקה (אני ממש לא צוחק אחר כך שהיא שיחררה כל היד נהייתה אדומה) ולחצה.
אחרי שתי דקות ממש מלחיצות נשמע קול בכי וראיתי את וויל מעביר תינוקת לאוסטין שהתחיל לבדוק אותה בזמן שוויל אומר לאנבת' שעוד קצת וזה נגמר והוא צדק אחרי עוד חמש דקות בערך שוב נשמע קול בכי והפעם וויל העביר את התינוקת לקיילה שבדקה אותה, נישקתי לקודקודה של אנבת' ואמרתי לה "עשית את זה"
אנבת' נשענה אחורה להלכה לישון קצת (ממש מגיע לה קצת שינה, היא הייתה בערך שעתיים שלוש עם הצירים האלה)
יצאתי לכולם (כל שאר השבעה, הרמיוני, ניקו, גרובר ותאליה -שקיבלה אישור מיוחד מארטמיס-) (ה.כ. ריינה לא יכלה להשאיר את הלגיון בלי השגחה אז היא נשארה במחנה יופיטר) ואמרתי להם שהלידה עברה בשלום ואנבת' ישנה.
וויל קרא לי שאראה את הבנות שלי, אחת מהן קיבלה את העיניים שלי והשנייה את עיניי הסערה של החכמולוגית שלי.
עבר עוד קצת זמן וכל מי שהיה בחוץ הלך לארוחת ערב, אני הלכתי להביא שתי ארוחות וחזרתי למרפאה.
כשחזרתי אנבת' כבר התעוררה, הושטתי לה את אחת, אחרי שסיימנו לאכול כולם חזרו למרפאה
"בחרתם להן כבר שמות?" שאלה תאליה
"כן" השיבה לה אנבת' "סלינה ואם זה בסדר מבחינת ניקו לבת השנייה שלנו רצינו לקרוא ביאנקה" הפניתי את ראשי לניקו שהנהן לחיוב ואני חושב שגם ראיתי חיוך קטן
אחרי עוד קצת זמן אני ואנבת' חזרנו עם שתי הבנות שלנו הביתה, השכבנו אותן במיטות והלכנו לישון, זה היה יום ארוך
_______________________________________
זה סןף סוף קרה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
YOU ARE READING
החצויים בהוגוורטס
Fantasy*גמור* הספר הוא ספר המשך ל"פרסבת' והחצויה החדשה בהוגוורטס" (מי שלא קרא יכול להיכנס לפרופיל שלי, הספר נמצא שם) הרמיוני הולכת להתחיל את שנתה השישית בהוגוורטס ואוסטין מצטרף אליה. בסמטת דיאגון פוסידון ואפולו נותנים להם משימה מתגלים חצויים חדשים בהוגוור...
