פרק 15

104 6 4
                                    

נ.מ. ג'יני

הימים עברו ונשארו עוד חודשיים עד לסוף השנהש

בדיוק סיימתי אימון בחדר הנחיצות, אמרתי ללונה לילה טוב והלכתי עם כל שאר החצויים בגריפינדור חזרה למועדון

"לילה טוב" אני והרמיוני אמרנו לאוסטין

"לילה טוב" הוא השיב לנו וכל אחד עלה לחדר שלו

נכנסתי לחדר, ישר הלכתי לישון וכמובן שעם השינה באו גם חלומות וחלומות של חצויים בדרך כלל מתגשמים

חלמתי שאני עומדת בעמק ולידי היו מאות מפלצות, רציתי למצוא מקום מסתור או לפחות להוציא נשק אבל הרגשתי שאני לא יכולה לזוז. הסתכלתי שוב על המפלצות וקלטתי שביניהם יש כמה אוכלי מוות, ניסיתי להקשיב לשני אוכלי מוות שיהיו בסביבה שלי ושמעתי אותם מדברים על מתקפה על הוגוורטס בעוד שבועיים.

קמתי בבהלה שזעה קרה נוטפת מהמצח שלי, הסתכלתי מחוץ לחלון וראיתי שהשמש מתחילה לעלות, קמתי, התארגנתי לעוד יום לימודים וירדתי לחדר המועדון

בערך חצי שעה אחרי שירדתי לחדר המועדון הרמיוני ירדה ממעונות הבנות והתיישבה לידי

"בוקר טוב..." היא אמרה ואז הביטה בפני "מה קרה?" היא שאלה וסיפרתי לה על החלום שלי

"זה לא הולך להיגמר טוב" היא מלמלה ואז אמרה "אני אלך להעיר את אוסטין ואחרי ארוחת בוקר נלך למשרד של דמבלדור" היא עלתה למגורי הבנים ואחרי שאוסטין רון והארי התארגנו הלכנו לאולם הגדול

"ג'יני הכל טוב?" שאל אותי הארי

"אה?... כן, אני סתם עייפה" עניתי לו

אחרי ארוחת בוקר אני, הרמיוני ורון הלכנו למשרד של דמבלדור

"צפרדעים משוקולד" אמרה הרמיוני והפסל בכניסה למשרד זז הצידה (דמבלדור נתן לה את הסיסמה למקרי חירום)

עלינו בגרם המדרגות ואוסטין דפק על הדלת, נכנסנו

"פרופסור דמבלדור, יש בעיה" אמרה הרמיוני ואני סיפרתי לו על החלום שלי, היה נראה שהוא מהרהר בדברים שסיפרתי וחושב מה לעשות

"תספרו היום בערב לחצויים של הוגוורטס ותעדכנו את כירון" אמר דמבלדור, הנהנו והלכנו לשיעורים שלנו

נ.מ. הרמיוני

אחרי שדיברנו עם דמבלדור אני ואוסטין הלכנו לשיעור שלנו -טיפול ביצורי פלא- וג'יני הלכה לשיעור שלה -שינוי צורה-

הגענו למדשאות ליד היער האסור

"יש סיבה לאיחור?" שאל אותנו האגריד

"הייתה לנו שיחה עם פרופסור דמבלדור" אמר אוסטין והאגריד המשיך ללמד, כל היום הזה לא ממש הייתי מרוכזת בלימודים, חשבתי על המתקפה שמתוכננת על הוגוורטס בעוד שבועיים.
אחרי ארוחת צהריים אני ואוסטין הלכנו להתקשר באיריס נט לכירון, סיפרנו לו על החלום של ג'יני והוא הציע שנדבר קודם כל עם החצויים ואז נספר על העולם שלנו לשאר תלמידי הוגוורטס (הם בכל זאת יצטרכו להתמודד עם המפלצות מהעולם שלנו) ושאל אם אנחנו צריכים תגבורת, אחרי שאמרנו לו שנסתדר ניתקנו את השיחה והלכנו לאימון בחדר הנחיצות, חילקנו אותם לשתי קבוצות- קבוצה אחת עשתה אימון כושר והקבוצה השנייה התאמנה על קיר הלבה ואחרי שעה שתי הקבוצות התחלפו.

לקראת סוף האימון אני ואוסטין הושבנו את כל החצויים והסברנו להם על המצב הנוכחי ועל כך שהיום בארוחת ערב נספר על החצויים לשאר הוגוורטס והתפזרנו לבתים.

*ארוחת ערב*

שניה לפני שתלמידי הוגוורטס התחילו להתפזר דמבלדור קרא לי ולאוסטין והפנה את כל תשומת הלב של כל התלמידים עלינו, אחרי הסבר קצר על החצויים אמרתי "גם פה באולם יש הרבה חצויים" סימנתי להם לקום ולבוא לעמוד לידנו, כל החצויים באולם קמו מהמקומות שלהם ובאו לעמוד לידנו

האולם השתתק עד שאחד הילדים מסלית'רין שאל "יש לכם הוכחות?"

הרמתי את ידי באוויר וכל המים שהיו בכוסות על השולחנות התרוממו באוויר, הורדתי ידי לאט והמים חזרו לאט לאט למקומם

"אני בת פוסידון, זאת הוכחה מספיק טובה?" שאלתי לא נשמע שום רחש אז המשכתי "בעוד שבועיים תהיה התקפה על הוגוורטס, כמה אוכלי מוות שהצליחו לברוח לאחר נפילתו של וולדמורט בשנה שעברה ומפלצות מהמיתולוגיה מתכוונת לתקוף ובשביל לנצח אותם אנחנו צריכים להתאמן בתדירות גדולה יותר ולעבוד ביחד"

(לא האמנתי שאותה ילדה שבקושי הצליחה לדבר מול קבוצה קטנה יותר של תלמידים עמדה עכשיו מול כל הוגוורטס ודיברה בלי להתבלבל או לגמגם (ה.כ. בספר הקודם שלי הרמיוני עמדה מול חבורה של תלמידים בפונדק בשביל להסביר להם על צ"ד והיא גמגמה ולא הייתה הכי בטוחה))

אחרי שסיימתי אני וכל החצויים חזרנו לשבת ודמבלדור התחיל לדבר "ממחר השנה החמישית ומעלה התמקדו יותר ביכולות הפיזיות שלהם וביכולת ההתגוננות שלהם או במילים אחרות יהיה להם יותר שיעורי הגנה מפני כוחות האופל ושיעורי לחימה, כל מי שהוא בשנה הרביעית ומטה ימשיך את לימודיו כרגיל ולא יורשה להילחם" הסתכלתי על דמבלדור והוא הוסיף "וגם חצויים מהשנה הרביעית ומטה יוכלו להילחם אם ירצו בכך"

שדמבלדור סיים לדבר וכולם הלכו חזרה למועדונים שלהם (לונה באה עם ג'יני לחדר המועדון של גריפינדור) ישבנו אני, אוסטין, ג'יני, לונה, רון והארי בחדר המועדון

"אני חושבת שהלך די בסדר" אמרתי להם

"סיפרת הרגע לכל הוגוורטס שהולכים לתקוף אותנו בעוד שבועיים ושאתם חצויים ואת חושבת שזה הלך בסדר?" שאל רון מופתע מהדר שאני מגיבה לתרחישים האחרונים

"כן"

"גם ככה תכננו לספר לכולם על החצויים בסוף השנה ואת המתקפה אי אפשר להסתיר מהם" הסביר לו אוסטין

נשארנו שם עוד קצת ואז הלכנו כל אחד למעונות שלו.

מחר מתחילים האימונים

________________________
מחר יעלו הפרקים האחרונים

החצויים בהוגוורטסWhere stories live. Discover now