"תגידי את נורמלית??? מי רץ במסדרונות בשעה כזאת ??" בחור גבוה וצנום עמד מעליי בטריינינג כחול עם סמל האוניברסיטה-MIT.
"ברוק? זאת את? מה את עושה פה בשעות כאלו? אני מאוד מקווה שאת לא מנסה להיכנס למעבדה ולעולל איזה נזק מכוון" הוא צמצם את עיניו השקועות ושילב את ידיו על החזה.
שיט, בדיוק הבן אדם האחרון שרציתי לראות עלי האדמות-ג'וש. הוא אפילו לא הציע לי עזרה לקום, האפס הזה.
התרוממתי מהרצפה והחזרתי לו מבט שווה ערך "ואומרים שהאבירות מתה, תודה לך על העזרה" קדתי בפני בצורה צינית.
הוא גיחך ובחן אותי במבטו "אני רואה שהזמן שלך הרחק מהמעבדה השפיעה לרעה על אופייך, כנראה באמת את לא מתאימה לתחום". אילולא הזעקה וריח המוות שמילא את חלל המסדרון הייתי שוברת לו את האף.
תפסתי בידו "אנחנו צריכים לזוז, מהר! זה לא בטוח פה".
הוא העיף את ידי ורק הביט בי בגועל. "אם את חושבת שעכשיו אני אתן לך לשחק את המשחקים הנשיים שלך את טועה ובגדול. אני לא אפול למלכודת שאת מנסה לטמון לי"
"אני לא מנסה לטמון לך שום מלכודת, טמבל! יש שם יצור לא מהעולם שלנו ולא נראה לי שפניו לשלום!" קולי עלה גבוה מהרגיל.
הוא צחק לי בפרצוף " השתגעת! אין, ידעתי שצריך להקשיב לאמא. כל הנשים האלו בסוף מאבדות את הרא-"
פרץ של דם הגיח מפיו והשפריץ על פני. החנקתי צרחה בעוד עיני נפערות.
3 טפרים שחורים מעוקלים שיפדו את חזהו של ג'וש. ריח של בשר רקוב ועשן מילא את אפי וטעם המתכתי בפי העלה מיצי מרה בגרוני.
מאחוריו, מתוך הצללים התחיל להזדחל יצור שהיה חצי נוזלי, עדיין בתהליך התהוות ועוד לא לבוש בצורתו הסופית. ידו הצנומה והארוכה שיפדה את ג'וש והחזיקה אותו במקומו.
"תברחי" הוא זעק פעם אחרונה במבט מיוסר לפני שהתמוטט.
עיניים אדומות יורקות אש לכדו את מבטי, הייצור מולי עובר ממצב נוזלי למוצק כשעוד ועוד דם נשאב מג'וש, רוקם עצם ובשר.
התחלתי לרוץ כאחוזת דיבוק, פחד מלא את קרביי.
אני ידעתי. ידעתי מה זה היצור הזה ולמה הוא מסוגל. עמוק בפנים אני ידעתי...ידעתי שהוא הגיח מהגיהנום.
עוד לא היה ברור לי מאיפה כל הידע הזה הגיע, אבל אני ידעתי שאני לא רוצה להיתפס על ידיו.
פרצתי את דלת הבניין, אוויר קר מילא את ריאותיי וצרב אותן מבפנים. אינני יכולתי לנוח, הייתי חייבת לברוח. עפתי במורד מדרגות הגישה בריצה מרושלת וכמעט מעדתי עם פני קדימה.
לפני נפרסה מדשאה עם עצים בודדים פזורים בסביבה. לא היה טעם להתחבא, לא ממנו. ברגע שהוא ננעל על טרפו הוא ימצא אותו ללא עוררין.
YOU ARE READING
Memories Of Chaos: בין אבדון לכמיהה
Viễn tưởngסיפור זה מכיל תיאורים גרפים של אלימות ויחסי מין. 🔞 ~ פנטזיה רומנטית~ "אלפי גלגולי חיים, אלפי מיתות ואלפי לידות שלי ממלאות את תודעתי, חלקם טרגיים רובם מאושרים. לבשתי אלפי פנים ואלפי צורות אך בכולם הופיע הוא." אחרי שלושה תארים באסטרופיזיקה, ברוק חשב...
