Memories Of Chaos: בין אבדון לכמיהה

את כבר לא בקנזס דורת'י

נפלנו נפילה חופשית דרך השמיים, אם לא הייתי שניות בודדות מהתרסקות הייתי מתפלאת מרכסי ההרים המושלגים מהעצי האשוח הבורקים כאמרלדים במדרונות ולסבכי העצים התמירים עם העלווה הכתומה והאדומה הפזורים מתחתיינו.

"למה השער נפתח באמצע השמיים?" צרחתי את נשמתי.

פאנריס צחק בקול גדול "אל תגידי לי שפיתחת פחד גבהים אהובה"

החזרתי את ציפורני עמוק לגבו "אל תקרא לי אהווובהה" הצרחה שלי נשמע לאורך כל השמיים כשהתנגשנו לבסוף בתוך סבך העצים. ענפים התנפצו עלים עפו לכל כיוון. פאנריס העביר אותי צמוד לחזהו כשהוא מגונן עלי ממכות הענפים בדרכינו לנחיתת האונס על הקרקע.

ליפול דרך עצים זה לא רך כמו שאחד היה מתאר לעצמו. כל ניפוץ הענפים בדרכינו נשמע כמו עצמות נשברות וחששתי לשלום פאנריס שהתנגש בעוצמה באדמה הקפואה כך שנוצר מכתש קטן סביבינו. הוא גונן עליי בידיו ובגופו כך שלא אחטוף שום מכה מהענפים אך על עורו ראיתי חתכים מרובים שהחלו לעלות עשן עדין כשהם מחלימים לנגד עיני ומשאירים סימני דם מרוחים על זרועותיו השריריות.

"פאן, פאן? אתה בסדר?" התחלתי לנער אותו בעדינות בעודי מתרוממת מעל חזהו רגלי פסוקות על בטנו הקשה. הוא שכב מחוסר הכרה.

הייתי רק בתחתונים מתחת לגלימת פרווה העצומה שחיממה אותי כך שיכולתי להרגיש את חום גופו מחלחל אל עורי החשוף לעומת הקור שנשך היכן שרגלי נחו על השלג.

"פאן, בבקשה תקום. בבקשה תהיה בסדר" דמעות החלו להיאגר בעיני.

אני לא אשרוד כאן בלעדיו.

"אני צריכה אותך, אל תעז לעזוב אותי עכשיו" התקרבתי לפניו כשידי נחה על חזהו, בודקת דופק ונשימות.

הלב שלו דפק בעוצמה תחת מגע ידי שהרגישה כל כך קטנה על חזהו הרחב.

נשימתו הרעידה קלות את תנוח אוזני.

"תודה לאל אתה חי, רק מעולף." התחלתי לעבור עליו עם ידי לאתר שברים. העברתי אצבעות על ראשו על פניו וצוואר מחפשות דימום. הכל היה תקין.

"אולי זה לא רעיון טוב שאמשיך לשבת עלייך ככה" פני נצבעו באדום כשקלטתי את התנוחה בה אני נמצאת. בדיוק כשהרמתי את אגני פאנריס תפס במותני ועצר אותי.

עיניו עדיין היו סגורות אך חיוך יפה עלה על פניו. "תישארי" קולו היה עמוק.

הוא פקח את עיניו והביט עמוק לתוך עיני.

" הייתי מבלה נצח לכוד תחת רגלייך בשמחה" הוא נהם. קולו הרטיט את ליבתי.

פאק, הייתי שניה לפני מוות בטוח ועכשיו אני פה מתחרמנת מהקול שלו?

פני בערו.

הוא ניקה את הדמעה מעיני עם אגודלו והעביר את ידו לעורפי מושך אותי למטה ככה שמצאתי את עצמי שוכבת את עצמי חשופה עליו כשהגלימה משמשת כשמיכה.