"ליל כל הקדושים... יותר כמו ליל כל החוטאים" נאנחתי בתסכול בעוד אדי קור בקעו מפי.
"די ברוק, תנסי ליהנות קצת. אני יודעת שאת מבואסת בגלל מה שקרה במעבדה, אבל לרבוץ במיטה חודשיים זה מספיק. כמה פעמים כבר יוצא לך לצאת לערב בנות ולהשתחרר?" קיטי העניקה לי חיוך ממזרי שובה לב.
היא זהרה ביופי מהפנט בתלבושת שועלה בעלת תשעת זנבות מהמיתולוגיה האסיאתית. התחפושת התלבשה בול על האופי הערמומי שלה. הפרווה הלבנה שעיטרה את גופה החטוב הבליטה את עורה הכהה בצורה מעוררת קנאה.
רקדתי במקום מהקור החודר לעצמותיי, נעתי מרגל לרגל ושפשפתי את זרועותיי בניסיון נואש להתחמם.
"תפסיקי את תהרסי את כל העבודה שלי ותמרחי את צבע הגוף" רבקה התחננה באומללות. טוב, לא יכולתי להאשים אותה, לקח לה כמה שעות טובות לארגן אותי בתלבושת המגוחכת הזאת של נימפת ירח משולבת בחד קרן? לא ברור לי לגמרי מה היא ניסתה ליצור כאן אבל זה בהחלט היה מוגזם ומרשים, בדיוק כמו שהיא אהבה.
כל הגוף שלי כוסה באבקת פנינים לבנה שגרמה לי לנצוץ כמו פיה מחורבנת והיא התעקשה גם לקשקש עלי רונות כחולות שטיפסו לאורך ידי ורגליי החשופות.
ואיך יכולתי לשכוח את העובדה הכי חשובה- הייתי כמעט עירומה. הבדים השקופים שעיטרו את גופי יוצרו שמלה חושפנית ביותר והמחוך הלא פונקציונאלי בעליל שעוטר בכסף, פנינים וקריסטלים שקופים שכיסו בצורה אסטרטגית את פטמותיי הזקורות מקור,לא תרם בלחמם אותי, אפילו כיסוי הפרווה שעל כתפי נועד לשמש כאביזר אופנה ותו לא.
"הסכמתי להתחפש עבורך רבקה אבל לא נרשמתי להפוך לקרחון על הדרך או לשמש כמושא ריור לכל הגברים העילגים האלו" עיקמתי את אפי כשעוד חבורה של שיכורים עברה לידנו ובהתתה בנו כמו כלבים מול חלון ראווה של אטליז.
כל העיניים האלו עלינו גרמו לבטני להתפתל ולהרגיש עוד יותר חשופה.
"מה לעשות שהתחת שלך שווה אש" קיטי ציחקקה והפליקה לי בישבן.
"רק חבל שגם הפרצוף תחת" רבקה התפרצה בצחוק מתגלגל שלווה בנחירות קלות.
"בהחלט לא שתיתי מספיק בשביל ערב כזה" גילגלתי את עיני כל כך שפחדתי שיתקעו לי בגולגולת.
לא סיפרתי להן מה באמת קרה באותו ערב שקרס עליי כל עולמי. לא סיפרתי להן על ג'וש- המלווה שלי במחקר ועל הניסיון שלו להתחיל איתי והנקמה שלו על הדחייה. הסכנה שאאבד את המלגה שעבדתי כה קשה להשיג, ריחפה מעל ראשי וטרפה את שינתי מאז.
"לא אמרתן לי שיהיו 10 מעלות בחוץ ואצטרך עוד לקפוא מקור בתור למסיבת החג שגם ככה לא רציתי ללכת אליה" התמרמרתי כל כך שאפילו את עצמי התחלתי לעצבן.
"נו ומה חשבת שיהיה?" רבקה צחקקה. "בכל זאת זה אוקטובר בבוסטון".
הבנות האלו שהפכו להיות המשפחה הקרובה שלי בשנתיים האחרונות מאז שהתגלגלנו לשכור את הלופט הרעוע ביותר בקמפוס, רק רצו בטובתי ובחודשיים האחרונים הקשתי עליהן כל כך עם הדיכאון שלי.
YOU ARE READING
Memories Of Chaos: בין אבדון לכמיהה
Fantastikסיפור זה מכיל תיאורים גרפים של אלימות ויחסי מין. 🔞 ~ פנטזיה רומנטית~ "אלפי גלגולי חיים, אלפי מיתות ואלפי לידות שלי ממלאות את תודעתי, חלקם טרגיים רובם מאושרים. לבשתי אלפי פנים ואלפי צורות אך בכולם הופיע הוא." אחרי שלושה תארים באסטרופיזיקה, ברוק חשב...
