פרק 8

24 2 2
                                    

נקודת מבט ג'ימין
עליתי לכיוון שיאונג'ון אמר לי ופתחתי את הדלת ונגשתי אל הארון פתחתי אותו.
היא לא הייתה שם.
''אתם עובדים עליי? איפה היא?" אמרתי כבר בעצבים.
''היא אמורה להיות שם באמת'' משהו מוזר הסתכלתי לכיוון החלון היה פתוח, הסתכלתי לבחוץ והיו שם צלליות שחורות שנעלמו והייתי משוכנע שראיתי את ה/ש שם.
''מהר בואו החוצה אחריהם'' אני ושאר הממברים פרשנו כנפיים ועפנו לכיוון הצלליות אבל שחיפשנו לא מצאנו אותם.
נקודת מבט ה/ש
התעוררתי עם כאב ראש והתרוממתי קצת, התיישבתי וראיתי שאני על מיטה היה לי אזיק קשור לרגל בחדר ממש חשוך ופשוט זה היה נראה כמו צינוק, הסתכלתי אל החדר וראיתי שם תלוי שלשלאות.
''רגע זה כמו בציור'' התחיל לכאוב לי הראש ניסיתי להזכר מה היה אתמול.
נזכרתי בפרצוף שראיתי לפני שנרדמתי.
זה היה ניקי מאנייפן.
אז זה אומר שזה לא ג'ימין בציור זה אחד מאנייפן
הדלת נפתחה וסונוו נכנס.
''היי ה/ש מקווה שנעים לך פה'' הוא חייך אליי בחיוך חושף ניבים.
''כן בטח נחמד לי הרי אני אוהבת להחטף'' עניתי לו בציניות.
ההבעה שלו השתנתה לפרצוף כועס והוא התקרב אליי והרים את סנטרי.
''כדאי לך להזהר עם הציניות הזו כי אני יכול לרוקן אותך מהדם ברגע זה אז כדאי לך להזהר'' אני לא אשקר הוא הפחיד אותי העיניים שלו זרחו באדום, הוא עזב אותי והלך לכיוון הדלת.
''ניקי יבוא לפגוש אותך אחר כך הוא אמר שאסור לנו להתקרב אלייך ורק הוא'' והוא יצא.
משהו מוזר למה כל הביאסים שלי תמיד מופיעים איכשהו.
הדלת נפתחה וניקי נכנס, הוא התקרב אליי והתיישב במיטה.
''היי את בסדר נח לך?" פחדתי כבר, הרגשתי צמרמורות היו לו כנפיים גדולות כמו בציור לסונוו היו קטנות יותר זה הוא.
לא עניתי לו פחדתי להוציא מילה מהפה.
''אז את לא הולכת לדבר?" הוא שחרר את האזיק מהרגל שלי ומשך אותי לכיוון השלשלאות וחיבר אותי אליהם.
''לא לא בבקשה אני מצטערת'' הוא עמד מולי
''מאוחר מדיי'' הרגשתי נשיכה חזקה בצוואר והתחלתי לצרוח הרגשתי סטירה חזקה בפרצוף.
''תהיי בשקט'' העיניים שלו היו אדומות הוא החזיק את פניי בידו והציפורניים שלו שרטו את עורי.
התחלתי לנסות להאבק עם הידיים והרגשתי שהם משרטטת ונפגעות החל לרדת לי דם במורד הידיים.
העיניים של ניקי זהרו והוא ליקק את הדם מהידיים.
זה שרף מאוד כבר בכיתי מזמן העיניים שלי דמעו.
זה קורה כמו בציור.
הייתי צריכה להשאר בבית אבל זה הגורל שלי.
הרגשתי שאני מתחילה לדעוך ונרדמתי.

קמתי אחרי כמה זמן עם כאבים חזקים בצוואר ובידיים,הם היו חבושים.
''הו יופי התעוררת'' הסתכלתי לכיוון וזה היה ג'ונגוון הוא חייך אליי.
התרחקתי ממנו.
''אל תדאגי אני לא אעשה לך כלום'' לא סמכתי עליו
''כמה זמן עבר?"
''חמישה ימים'' נבהלתי, זה אומר שליל הדם מגיע מחר.
''מחר ליל הדם מה אתם תעשו לי?"
''אסור לנו לשמור אותך לעצמינו ישנו מקום מיוחד בו את תעמדי שם וכאשר ליל הדם יחל יהיה לך 10 דקות להתחבא בכל מקום ומי שימצא אותך ראשון את תהיי שלו''
זה הפחיד אותי אני לא רוצה להיות איזה טרף לחברות צמאי דם.
''מי יהיו שם?" שאלתי
''יש 4 קבוצות על טבעיים ביטיאס אנחנו טיאקסטי וסטריי קידס'' רגע גם סטריי קידס?!
''מהם סטריי קידס?"
''הם אנשי זאב'' יופי נהדר עוד קבוצה לברוח ממנה
''ומה קורה עם אני מנצחת אם זה אפשרי?''
''את חוזרת הביתה''
מקווה שנהנתן עד הפרק הבא 💜

My DevilWhere stories live. Discover now