My Devil

פרק 24

פרק 24
נקודת מבט ג'ונגקוק
''ג'ונגקוק נו מה נסגר איתך הכל בסדר?" אמר ג'ין היונג
''ווג'ין..''
''מה אתה אומר?"
''ווג'ין אח שלי''
ג'ין הסתכל עליי.
''מאיפה הבאת את זה''
מה ראיתי עכשיו מי זו הילדה הקטנה הזו ולמה היא שאלה איפה ווג'ין אם זה זיכרון זה אומר שיכול להיות...
שווג'ין אח שלי?
''תחשוב על זה דקה אני הייתי האחד וגם ווג'ין וגם ה/ש ועכשיו לילי מה שאומר ש..''
ג'ין סירב בראש
''אין מצב שאתם''
''אחים?''
נקודת מבט לילי
קמתי בבוקר והסתכלתי מסביב ה/ש עדיין ישנה אבל העיניים שלה היו נפוחות ואדומות היא מתגעגעת ליונתן.
קמתי וירדתי למטה, ראיתי את יאונג'ון מכין ארוחת בוקר.
''אני רואה שהתעוררת בואי תאכלי קצת'' הוא הביא לי פנקייקים עם אוכמניות וסירופ מייפל.
התחלתי לאכול, העובדה שאני כרגע אוכלת את מה שיאונג'ון הכין.
''אז ליל הדם מתקרב את יודעת מה יקרה אם מישהו ממנו או מהקבוצות האחרות ייקח אותך''
המחשבה על זה גרמה לי לרעוד, מה אם לא אצליח בחצי שעה להתחבא איך אני אסתדר.
''הי לילי אפשר לדבר איתך?" אמרה ה/ש קמתי והלכתי אליה.
''תקשיבי אני יודעת זה מפחיד וקשה אבל את תעברי את זה ואני בטוחה שאת תצליחי כמוני להתחבא''
''מתי ליל הדם'' שאלתי אותה כבר מהלחץ שכחתי מתי זה.
''זה בעוד יומיים לילי'' אני לא אצליח ממש לא.
נשמתי עמוק ואמרתי ''אני רק מקווה לטוב''
עליתי לחדר למעלה ויצאתי אל המרפסת ישבתי שם כמה דקות.
שמעתי רעשים מלמטה והחלטתי לרדת.
ראיתי את ביטיאס וה/ש חיבקה את יונתן.
''לילי, ה/ש'' הסתכלתי וראיתי את ג'ונגקוק מתקרב אלינו.
''ג'ונגקוק אתה.. יודע?" שאלתי הוא החל לבכות וראיתי אותו מהנהן, בכיתי ואני וה/ש חיבקנו אותו חזק.
''אני לא מאמין שיש לי אחיות שאני יכול להגן עליהן'' הוא בכה.
אנחנו רק חייכנו אליו והמשכנו לחבק אותו.
''אני עדיין לא מאמינה שהתאהבתי באח שלי'' אמרתי.
הוא החל לצחוק תוך כדי הבכי.
''אני מצטער שנשכתי אותך באמת מצטער וגם אותך ה/ש'' הוא חיבק אותנו.
''סוף סוף מצאתי את המשפחה שלי''
אחרי כמה דקות ישבנו שם ודיברנו.
''אז גם ווג'ין אח שלנו זה דיי מצחיק'' אמר ג'ונגקוק
''אז מי ההורים שלנו למה אנחנו לא מצליחים להזכר?" אמרתי.
''אף פעם לא חשבתי על זה האמת'' אמר ג'ונגקוק.
''טוב אני שונא להיות הורס רגעים טובים אבל ליל הדם הוא עוד יומיים'' אני רק מנסה לשכוח מזה.
''בואי לילי'' ה/ש שאלה אותי על כל מה שהיה איתי בשלוש שנים האחרונות כדי להעביר את הזכרונות והיא סיפרה לי גם, איך שהיא גידלה את יונתן דברים מצחיקים על הממברים ועוד.
''מתחיל להיות חשוך אולי כדאי ללכת לישון?" אמרה ה/ש.
''אוקיי'' אמרתי.
נקודת מבט ה/ש
סוף סוף אני יכולה לישון בשלווה כשיונתן איתי וג'ימין, הלכתי לישון בלילה והתחלתי לשמוע רעש מוזר, יצאתי בשקט מהחדר והתחיל לכאוב לי הראש.
''ה/ש~'' לא זה לא יכול להיות התקפלתי ברצפה וזה כאב לי.
''אני יודע שאת שומעת אותי תתני לי להכנס פנימה~'' סירבתי בראשי אין סיכוי שאני אתן לזה לקרות שוב.
נקודת מבט בומגיו
התעוררתי מהשינה וראיתי את ה/ש נלחמת בכאבים עם הראש ואז היא עמדה רגיל היא הסתכלה פתאום לכיווני והיו לה עיניים אדומות ממש, היא חייכה אליי.
''לא היית צריך לראות את זה'' אמרה בקול מחובר.
התכוונתי ללכת אחורה כדי להגיד לממברים אבל היא שלחה אליי יד ומשכה אותי אליה עד שהגעתי למקום מוזר בתוך כלי זכוכית והתחלתי לדפוק על הזכוכית וכלום.
''כל כך התגעגעתי לאנרגיה בגוף של ה/ש עכשיו אני צריך עוד אבל בינתיים אשמור על פרופיל נמוך אסור שידעו שזה אני'' הוא החל לצחוק בשקט אבל צחוק מצמרר.
נקודת מבט לילי
קמתי בבוקר היום בלילה זה ליל הדם ''מישהו ראה את בומגיו?" שאל טאהיון.
''לא לא ראינו'' אמר קאי
''מוזר הוא לא נמצא בשום מקום'' אמר טאהיון.
ה/ש ירדה עייפה במדרגות ונכנסה למטבח היה לה פרצוף שונה מאוד לא משהו שאני מכירה אצלה.
''ה/ש הכל בסדר?" היא הסתכלה עליי.
''בטח למה שלא יהיה בסדר''
משהו הרגיש לא נכון.
''ראית את יונתן אולי ה/ש?" שאלתי
''מי? יונטאן של טאה? לא לא ראיתי הוא נשאר בבית לא?"
על מה היא מדברת יונתן זה הבן שלה.
פתאום היה משהו מוזר עם העיניים שלה.
הם נהפכו אדומות.
''ה/ש?" היא הסתכלה על חיוך מלחיץ.
''כן לילי?"
''את לא ה/ש!"

המשך בפרק הבא מקווה שאהבתן 💜