My Devil

פרק 21

לא לא ווג'ין למה הוא?
הלכתי לה/ש וסיפרתי לה את החיזיון.
''לא הוא לא עושה את זה שוב''
חשבתי לרגע.
''אנחנו יכולות למנוע את זה כמו שעשיתי עם נאמג'ון וג'ין הצלחנו לעצור את זה''. אמרתי לה.
''לילי יש לי משהו לספר לך שלא סיפרתי, שסיפרתי לך שאני ברחתי בגלל שציירתי חיזיון שאני במרתף והיה צל של כנפיים זה היה צל הכנפיים של ג'ימין, ג'ימין היה אמור לעשות את זה אבל אני ברחתי מה שאומר שהעתיד משתנה והציור שינה את הכנפיים לכנפיים של ניקי שבמקור זה היה אמור להיות ג'ימין אם לא הייתי בורחת זה היה קורה עם ג'ימין''.
''אז את אומרת לי ש..''
''כן אני אכנס לקומה ווג'ין ייקח אותנו ואם לא הוא אז מישהו אחר פשוט ניתן לזה לקרות''
לא האמנתי שהיא מוותרת בכזו קלות.
''אני לא מתכוונת לוותר זה יקרה הלילה בטח ואנחנו לא ניתן להם לישון כדי שהם יעזרו לנו'' ה/ש נאנחה.
''אי אפשר לשנות את העתיד אני מצטערת לילי''
כנראה פשוט נצטרך לתת לווג'ין.. לקחת אותנו''
התעצבנתי למה ה/ש מוותרת כל כך מהר.
''לילי אל תספרי להם הם סתם יתחילו לגונן יותר מדי את לא ראית מה היה כשהייתי בהריון עם יונתן''
היא החלה לבכות היא יודעת אי אפשר לברוח ממה שהגורל נתן.
חיכינו ללילה והיינו בחדר ביחד.
''מה אני אעשה עם יונתן כאן אותו החיזיון?" הנדתי את ראשי.
''אני לא אוכל לעזוב אותו מה ווג'ין מתכנן לעשות''
מעניין אותי גם מה הוא רוצה.
שמענו רעש מלמטה והתחלנו להבהל.
''הוא בא'' אמרתי בלחש.
''~ה/ש צאי החוצה~''
נקודת מבט ה/ש
שיבל הוא בטוח יביא אותי לסטריי קידס שוב אסור שהוא יגלה שהיא גם האחת.
''~נו ה/ש תצאי~'' בלית ברירה יצאתי החוצה.
''הנה את'' הוא החל להתקרב וראיתי אותו מסתכל לכיוון הרצפה רק שלא יראה את לילי.
''לילי?" הוא אמר פערתי עיניים
''איך אתה?"
''זה לא הזמן עכשיו בואו איתי'' הוא תפס בי וניסיתי להאבק בו.
נקודת מבט לילי
איך ווג'ין מכיר אותי?
ה/ש נאבקה בווג'ין וכמו שקרה בחיזיון הוא הרדים אותה והוא התקרב אליי ונרדמתי.
קמתי בתוך חדר חשוך והיו לי שלשלאות אזיקים על הידיים ומישהו נכנס אל החדר.
''או יופי את ערה'' זה היה ווג'ין והוא החזיק במרפק של ה/ש בזמן שהיא נאבקה, היא הייתה נראית ממש חלשה והוא הושיב אותה לידי, הזזתי את שערה וראיתי סימני שיניים.
''חתיכת מטורף מה עשיתם לה''
''מה לעשות הם היו קצת רעבים נתתי להם טעימה קטנה''
''היא בהריון!" הוא הסתכל ונראה היה שהוא מחוויר, ה/ש נפלה על הרצפה.
''ה/ש!!" ניסיתי לבוא לכיוונה אבל הייתי כבולה לשלשלאות, הוא הלך לכיוונה והרים אותה על מיטה ליד ושם אותה, היא התעלפה.
"ה/ש קומי זה לא מצחיק'' ווג'ין שם יד מעל ראשה ואור לבן יצא משם העיניים של ווג'ין הפכו ירוקות זוהרות.
''הכל בסדר איתה עוד 5 דקות היא תקום''
''אז זה נכון שאתה גם האחד?" ווג'ין הנהן.
''בדיוק כמו ה/ש אני רק יכול לראות חיזיונות כאשר אני מניח את היד מעל הראש של הבן אדם''
''איך אתה נהיה האחד?" מעניין אותי לדעת למה גם אני.
''שה/ש תתעורר אספר''
''חוץ ממך יש עוד?"
הוא נאנח והחליט לענות.
''כן יש עוד אחד וכולם מכירים אותו טוב מאוד מצחיק שהוא או ה/ש לא סיפרו לך''
''סיפרו לי מה?"
''גם ג'ונגקוק היה האחד הוא היה הראשון''
לא האמנתי גם ג'ונגקוק? כמוני? וכמו ה/ש וווג'ין?
''איך הוא רואה חיזיונות?" ווג'ין חייך, ה/ש התעוררה.
''ממ..הה..ג..גם ג'..ונגקוק?" היא התעוררה.
''ה/ש את בסדר?" היא הנהנה.
''כן גם ג'ונגקוק הוא לא זוכר אבל..''
''לא זוכר מה?"
''לילי אני יודע שגם את האחת''
''מה?"
''זה ידוע שרק אנשים מאותה משפחה משפחת בעלי הכח של החיזיון'' הוא לא אומר את מה שאני חושבת שהוא אומר, הסתכלתי על ה/ש וחשבתי את אותו הדבר.
''אתה לא מתכוון..''
''שאתה..'' ה/ש אמרה.
''כן ה/ש, לילי, אני וג'ונגקוק אחים שלכן''
מקווה שנהנתן עד לפרק הבא 💜