קמתי עם כאבי ראש הסתכלתי לכל הכיוונים, איפה אני איך הגעתי לפה ''התעוררת אני רואה'' התקרב אליי מישהו חתיך כמעט עצרתי את הנשימה, הוא יכול להרוג אותי עם היופי הזה ''איפה אני?" הוא התחיל לצחוק ''ברוך הבא לעולם שלי אני השולט כאן תקראי לי ג'ימין'' ובין רג...
''היי קטנה מה את עושה כאן?'' הסתכלתי לכיוון הכל אך לא ראיתי אף אחד, הסתכלתי קדימה ונבהלתי צרחתי צרחה ונפלתי אחורה. ראיתי משהו גבוה עיניים אדומות שיער חלק שחור וקרניים יוצאות משיערווכנפיים שחורות. ''הי הי הכל בסדר קטנה אין לך מה לפחד אני לא אעשה לך כלום'' הסתכלתי עליו היה לו פרצוף של מלאך יחסית לשטן. קמתי והתקרבתי אליו הוא ירד על הברך והתכופףלכיווני, הסתכלתי על הקרניים שלו וניסיתי לאחוז בהם, הוא צחקק ואני חייכתי, הוא הושיט את ידו לכיווני. ''תנסי לאחוז בי אני לא נושך, לא עדיין זה יותר נכון'' היססתי אבל לקחתי את ידו הוא התרומם ''בואי אקח אותך הביתה'' התחלתי ללכת איתו ביער הזה מוזר זה נראה שזה מזכיר לי משהו. הגעתי עד לאזור שליד הבית שלי והוא עזב לי את היד. ''רגע אתה האדם בציור שלי'' הוא הסתכל מבולבל, הראתי לו את הציור שלי. ''וואו את ציירת את זה?" התלהבתי שמישהו מתלהב מהציור שלי. ''אז אני האדם בציור שלך?" הנהנתי לו. ''חיכיתי לך חשבתי שאתה לא אמיתי אבל הופעת'' הוא חייךאליי. ''נעים אז להכיר אני ג'ימין את עוד תכירי אותי בקרוב נסיכה אבל עכשיו זה עוד מוקדם'' הוא אמר לי ואז התעוררתי במיטה הכל היה נראה חלום.
חזרה להווה נקודת מבט ה/ש
זה לא היה חלום זה היה ג'ימין כל הזמן הזה. ''אז גילית סוף סוף'' הסתובבתי לכיוון הכל ג'ימין היה שם ליד הדלת, וכל האחרים איתו בכל החדר. ''מה אתה מתכנן לעשות לי'' כמעט התחלתי לבכות, אני מפחדת. הוא התחיל להתקרב אליו אבל אני רק התחלתי ללכת אחורה. ''את בת 18 כבר הגיע הזמן שתדעי את הייעוד שלך'' יעוד? על מה הוא מדבר. ''איזה.. יעוד'' אמרתי רועדת. ''שאת שלנו עכשיו והבית הזה הוא מעכשיו גם הבית שלך וכאן את תשארי איתנו לנצח'' הוא אמר הכל נעשה חשוך והדבר היחיד שראיתי היו העיניים שלהם זוהרות באדום בחושך. ג'ימין החל להתרחק. ''ג'ונגקוק חשבתי שאתה רוצה לטעום ממנה קצת לא? אני נותן לך רשות'' ג'ין אמר בשילוב ידיים, הסתכלתי לכיוון ג'ונגקוק היה לו חיוך רחב חושף ניבים. ''אני מסכים רק עם טאהיונג איתי'' הוא הסתכל לכיוון טאהיונג שהסתכל אליו. הם החלו להתקרב אליי כל אחד מצד אחר ובשנייה הרגשתי 2 זוגות שיניים נעוצות בשני צידי צווארי, הרגשתי כאב עמוק את הדם יוצא מתוכי. החדר נעשה עמום יותר האחרים הסתכלו בחיוך מתגרה ורק אני איבדתי את ההכרה לאט לאט. . . . התעוררתי בבהלה באותו החדר רק שאף אחד לא היה שם, הרגשתי כאב חד בצוואר התקדמתי לכיוון המראה וראיתי ארבע חורים נעוצים לי בצוואר. ''זה ישאיר סימן להרבה זמן'' הסתכלתי לכיוון הארון. 'אני לא יכולה להשאר עם אותו הבגד' פתחתי את הארון היו שם הרבה שמלות והיה שם שמלה אחת יפה והחלטתי שאותה אני אלבש.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
(היא פחות חשופה אבל זה הכי מתאים לתיאור)
יצאתי מהחדר והלכתי לכיוון המדרגות וירדתי למטה. הגעתי לסלון וראיתי אותם יושבים שם ומדברים. הסתכלתי לכיוון הדלת האם יש לי סיכוי לברוח? ''אל תחשבי אפילו על לברוח אמרנו לך כבר את בגיהנום ואין לך לאן לברוח'' אמר נאמג'ון. ''אני יכולה לפחות לשאול שאלה?" ג'ימין סימן לי לשבת לידו והתיישבתי. ''מה השאלה?" ''למה דווקא אני?" הוא חייך ''חשבתי שנזכרת, את האחת לפני שהכרת אותי את ציירת אותי ורק האחת יודעת מי אני עוד לפני שהיא ראתה אותי'' ''ואיך אני חשובה לכם'' ''כשיבוא הזמן את תדעי'' אמר יונגי השפלתי ראש אין דרך לצאת מזה עכשיו, רק אני מקווה שלא ינשכו אותי שוב בזמן הקרוב כי זה ממש כואב. ''אל תדאגי לגבי הנשיכה אנחנו נחכה שזה יחלים ואז הבאים בתור ינשכו אותך'' אמר ג'ימין 'הוא קורא מחשבות?' ''כן אני קורא מחשבות'' אוף הייתה לי הרגשה כזו. ישבתי שם בשקט והם דיברו על ענייני הקבוצה בכל זאת הם עדיין ביטיאס אחרי הכל. היה לי משעמם אז קמתי ובאתי לעלות לחדר. ''לאן את הולכת?" שאל ג'ין ''לחדר" אמרתי לו. ''אבל לא אכלת'' אמר הובי, נכון כי אין לי טעם לאכול. הוא לקח אותי לכיוון המטבח והתיישבתי בכסא פתאום הוא הוציא משום מקום נודלס הדבר הכי אהוב עליי, הוא התחיל להכין את זה עם רוטב טעים והריח היה נהדר. הוא שם לי בצלחת והגיש לי. הסתכלתי על זה וניסיתי טעימה וזה היה הדבר הכי טעים שאכלתי, אכלתי את הכל. ''תודה הובי'' הוא חייך ונתן לי חיבוק. הובי נראה ממש נחמד משאר הממברים כרגע הם קצת קרים אליי מאז שהגעתי הוא היה נחמד דווקא. עליתי לחדר ונשכבתי על המיטה ממש משעמם לי כל כך באלי את המחשב או את הטלפון לדבר עם חברות ארמיות לספר להן כל מה שקרה אבל הן לא יאמינו לי. הסתכלתי שעות על התקרה ונרדמתי בסוף רק שלא שמתי לב שמישהו נכנס אל החדר.
כן הפרק קצת קצר היום אעלה שוב בקרוב עוד אחד מקווה שנהנתן💜
