פרק 31

7 0 3
                                    


נקודת מבט ה/ש
הרגשתי כאבים חזקים וניסיתי להעיף אותם ממני אבל הם היו חזקים מדי הסתכלתי לכיוון הירח וראיתי אותו אדום מדם.
''איך זה יכול להיות אין עוד אחד שצריך להיות האחד אלא אם כן..
דניאל!!''
שוגה והובי לא עצרו והרגשתי שהכח אוזל ממני שיבאל איך לא חשבתי על זה ווג'ין אמר שבליל ירח מלא אם האחד והחבורה לא מתייצבים לעשות את ליל הדם כולם מקבלים מין דחף כזה לאכול את האחד שהם רואים מולם ולא חשבנו שדניאל יחשב, ג'ימין התחיל להשתגע העיניים שלו הפכו אדומות ''אתם מעיזים לגעת במה ששלי'' הוא התקרב אליי והעיף את שוגה והובי.
''ג'ימין בבקשה לא גם אתה התינוק..'' אבל הוא היה עיוור מרעב והעיניים שלו היו אדומות הוא נשך אותי בצוואר והרגשתי את שהכל מסתחרר.
נקודת מבט לילי
ראיתי את ה/ש מתחילה לאבד הכרה שיבאל הם לא יודעים הם מהופנטים מהירח מה עושים.
התחלתי להתעצבן והרגשתי משהו גדול יוצא ממני ובשנייה ג'ין ונאמג'ון הועפו אחורה, הסתכלתי על הידיים שלי ''איך עשיתי את זה'' הם קמו ונראו מבולבלים.
''ג'ין נאמג'ון תעצרו את ג'ימין!" הם הסתכלו לכיוון ג'ימין וה/ש, ה/ש כבר התחילה להיות חיוורת ''לא לא לא'' התקרבתי לכיוונם וניסיתי להעיף את ג'ימין ופרץ אור יצא פתאום ממני.
פתאום העיניים שלו חזרו לצבע שלהם.
''מה קרה?" הוא שאל
נקודת מבט ג'ימין
הסתכלתי מבולבל ולא הבנתי ראיתי את ה/ש על הרצפה מחוברת הכרה.
''לא לא ה/ש?!" ניסיתי להעיר אותה ניסיתי להקשיב לדפיקות לב אך הן היו חלשות נשכתי את היד שלי ונתתי לה לשתות את הדם שלי.
''מה אתה עושה? אם תעשה את זה היא תהפוך לאחת מאיתנו'' נאמג'ון העונג צעק אבל לא היה לי אכפת אני חייב להציל אותה אחרת היא תמות.
הסתכלתי עליה וראיתי את הנשימות שלה חוזרות.
''מה קרה ג'ימין חשבתי שהכל הזה שלך נעלם'' אמר ג'ין
''זה באמת היה מוזר'' אמרתי
הסתכלתי על ה/ש היא לא התעוררה.
''זה כמו שהיה בנבואה'' לילי אמרה
''מה היה?"
''ה/ש תכנס לקומה בדרך זו או אחרת''

פלאשבק
''אי אפשר לשנות את העתיד אני מצטערת לילי''
נקודת מבט לילי
מה שהיה אז עם ווג'ין ה/ש לא נכנסה לקומה אבל עכשיו.
''אי אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך הפעם'' אמר ג'ימין
''פעם שעברה שהיא הייתה בקומה זה לקח שבועיים עד שהיא קמה ועכשיו היא בהריון'' הוא בכה
''הכל באשמתי''
''אל תאשים את עצמך ממש לא זו לא הייתה אשמתך זה בגלל הירח הזה''
ג'ימין הרים את ה/ש ולקחת אותה לחדר הוא סידר אותה יפה במיטה והתיישב לידה הוא לא הסכים לזוז עד שהיא תקום.
''לילי'' הוא קרא לי
''כן?"
''יודעת פעם שעברה ה/ש הסתכלה עלינו כשהיא הייתה בקומה יכול להיות שגם עכשיו''
הסתכלתי לצדדים אבל לא ראיתי כלום.
''אז אם היא שומעת אותי שתנסה לחזור כמה שיותר מהר''
יצאתי מהחדר וסובין היה שם
''איך היא?"
''בינתיים כלום'' הוא חיבק אותי וביקש שנשב לדבר
''אז בינתיים מה איתנו''
''לא יודעת האמת זה הולך מהר מדי''
הוא חייך
''זה בסדר ניקח את הזמן'' הרכנתי עליו ראש לא ישנתי כבר כמה זמן.
הרגשתי שהוא מרים אותי ולוקח אותי למיטה הוא כיסה אותי בשמיכה ונשק לראשי.
''לילה טוב לילי''
נקודת מבט דניאל
עבר חודש מאז ששמעתי שה/ש נכנסה לקומה אני לפעמים שומע קולות מדברים אליי יודע שזו היא אמרתי את זה לממברים אבל עדיין לא ידעתי מה היא אומרת.
אני וצ'אנגבין כבר ביחד ושמחים מאוד עם זה.
''היי ביני אני הולך לה/ש לראות מה איתה''
''אני בא איתך דני''
הלכנו לה/ש לפי המצב היא כבר כמעט בחודש שמיני ועדיין בקומה התינוק שלה בסדר או תינוקת היא לא אמרה.
''תתעוררי כבר'' אני כמעט בכיתי
חיבקתי אותה והלכתי.
''ה..לו?" שמעתי את ה/ש זה בטח בראש שלי הסתובבתי וראיתי את ה/ש הסתכלה
צרחתי ללילי וג'ימין לבוא מהר.
''ה/ש היי סוף סוף קמת'' אמר ג'ימין
היא הסתכלה עליו והייתה בהלם
''אממ מי אתה?"
המשך יבוא בפרק הבא😁

My DevilWhere stories live. Discover now