דברים שאמרו לי וגרמו לי להרגיש רע:
"השיער שלך נראה לא טוב, תטפלי בו."
מותק גם את לא נראית טוב ואני לא אומרת לך כלום על זה. (חיח אני אוהבת להיות רעה למי שרע אליי~)
אבל ברצינות עכשיו, אמרו לי את זה כלכך הרבה פעמים בכלכך הרבה דרכים שונות.
ביץ', מספיק קשה לי עם המראה שלי.
למה להוסיף?!
"הציור הזה מכוער."
עבדתי על החרא הזה שלושה ימים עד שהצלחתי לאהוב אתזה.
למה. פאקינג. להוריד. כל. הזמן!?!?!?
"הצחוק שלך מכוער."
אם רק היית יודעת מתי הייתה הפעם האחרונה שצחקתי ככה, את לא היית מעיזה לקטוע את האושר (הרגעי) שלי הצורה הזאת.
"את טיפשה."
זה הכי פוגע, כשמדברים איתי על רמת החוכמה שלי.
מספיק קשה לי, למה. להוסיף. לי. קןשי. לחיים?!
זה מוסיף לכם אושר??
אני באמת לא מבינה
"מה את בת מאתיים?"
כן.
"תמותי אמן"
בשמחה מאמי.
"את שמנה."
אני...
אני לא יודעת איך להגיב לזה.
"חיוך זה מכוער לך."
אה ולבכות בלילה במיטה יעשה אותי יותר פוטוגנית?
סתם אני מהממת כשאני בוכה.
טוב אני בטוחה שיש עוד אני פשוט כרגע לא זוכרת.
וואו יש לי בטיחון עצמי פה מישומה
נע בטח זה יעלם עוד רגע
