שומר הראש שלי

פרק 2

זיו? כלומר השומר ראש החדש שלי?
________________________
כשהבנים סוף סוף שיחררו את הבחור המסכן,
יכולתי להתבונן בו בקפידה.
שיערו היה שחור כפחם, הוא היה הרבה יותר גבוה מכל הבנים.
הוא לבש ג׳ינס אפור וחולצה שחורה צמודה יחסית,
לגמרי ניתן לראות שהוא מתאמן בתדירות...
״זיו!״ דריה קראה וחייכה, זיו חייך חיוך קטן
והתקדם לדריה שקמה לחבק אותו .
מה? איך היא מכירה אותו?
״מה נשמע דריה?״ לא הבנתי. איך הם מכירים?
״זיו, נכון הבת של מורוזוב, שאתה הולך להיות צמוד לה לתחת ממחר?״ שחר אמר.
זיו הנהן ויישר עם שחר קשר עין.
״זו היא״ שחר הצביע עליי , מבטו של זיו נחת עליי, בוחן אותי.
בן רגע מבטו נהיה מאיים ורציני,
הרבה יותר ממה שהיה לכל השאר.
״היי״ נפנפתי שלום מובך שמיד התחרטתי עליו,
למה ריף, למה?
״היי״ החזיר והתיישב על הספה .
הקרבתי את ראשי לשל דריה ולחשתי לאוזנה
״איך את מכירה אותו?״ ,
דריה הפנתה את מבטה אליי ,
״זוכרת שנה שעברה שטסתי למיאמי
כי שחר היה צריך לסגור עסקה?״ הזכירה את השבוע הארור שישבתי לבד בבית וראיתי סדרה כל היום.
״זכור לי משהו כזה , כן״ הגבתי בציניות.
״אז ישר הלכנו לפגוש את זיו, נפגשנו איתו גם כשנסענו לפריז״
אוקיי, כולם מכירים אותו חוץ ממני.
״איך הוא? נחמד?״ שאלתי
״לא״
״אה״ השתיקה הייתה רועשת מדי .
״כאילו, הוא נחמד, הוא פשוט נורא אדיש וסגור, קשוח כזה״ הסבירה.
״הבנתי״ קר ואדיש? גרוע מאוד.

נשארתי בשתיקה למשך שאר הערב.
כולם כל כך התלהבו שהוא פה, חזר,
׳זיו אתה לא מבין כמה אתה חסר, זיו ספר חוויות
לא ראינו אותך כבר חצי שנה, זיו ככה וזיו פה וזיו שם וזיו וואו׳ די כבר!
מה ההייפ הגדול?
״סער, מתי הולכים?״ נמאס לי כבר לשבת במקום הזה,
אני רוצה הביתה , לחדר שלי, למיטה שלי, ולישון.
״מה? למה ללכת?״ פתאום חיוכו דעך ואז הרגשתי רע.
הוא לא ראה את החבר הכי טוב שלו כבר נצח והדבר היחיד שאני חושבת עליו זה ללכת הביתה.
״טוב לא משנה, נישאר הכל טוב״ חייכתי חיוך עדין ונשענתי חזרה על הספה.
״סער, אני חושב שריף עייפה וכדאי שתסעו הביתה״ גיא התערב.
גיא , בתור הבוס מאפיה שלהם, יש לו יכולת
לקרוא אנשים כמו ספר פתוח.
אז תודה רבה גיא אני חייבת לך על זה.
״אוקיי כן, כבר מאוחר, לא שמתי לב בכלל״ סער קם מהספה ומשך את כפיר איתו.
״טוב יאללה, ניפגש מחר״ כפיר אמר וסימן לי לבוא אחריהם.
חיבקתי את דריה ואת שחר ונפרדתי לשלום מכל השאר, ״לילה טוב״ מסרתי וקיבלתי חזרה.
הנסיעה הביתה הייתה ממש שקטה,
השיר ׳בסיבוב׳ של טונה התנגן בשקט ברדיו.
כשנכנסנו בדלת הכניסה לבית עליתי בזריזות לחדרי וסגרתי את הדלת.
מפני שכבר לבשתי פיג׳מה פשוט נכנסתי למיטה.
הידיעה שמחר בבוקר אני צריכה לקום מוקדם להיפרד מהוריי ולפגוש את השומר ראש ״המאוד נחוץ״ שלי גורמת לי לרצות לבכות.
________________________
״קומי כבר ישנונית ״ חלון חדרי נפתח בדרמטיות על ידי סער.
״עזוב אותי ותן לישון״ התכסיתי בשמיכה ,
עד שהוא משך אותה ממני באגרסיביות.
״נוו סער שחרר״ הצמדתי כרית לראשי והמשכתי לעצום את עיניי.
״את צריכה להיפרד מההורים שלך! קומי כבר הם מחכים רק לך!״ צעק ויצא מהחדר שלי.
לאחר 5 דקות קמתי מהמיטה בלית ברירה,
למרות העובדה שהדבר היחיד שאני רוצה כרגע זה לישון.
בכל זאת אני צריכה להתעורר על עצמי, יש המון ארגונים היום.
אני צריכה ללכת לקניון לחפש שמלה לנשף היהלומים בשבוע הבא, שאגב, גם אליו מכריחים אותי ללכת.
׳תלכי לייצג את המאפיה הרוסית׳ הם אמרו.
עוד אירוע משעמם וחסר פואנטה.
ירדתי במדרגות לסלון, עדיין עם הפיג׳מת הלו קיטי הקצרה שלי,
שם קיבלו את פניי ההורים שלי, סער וכפיר, וזיו...
״סוף סוף הנסיכה החליטה לכבד אותנו בנוכחותה״ אימי אמרה בחוסר סבלנות.
״ריף, ילדה יפה, שתדעי שנורא נתגעגע אלייך״ אבי אמר וחיבק אותי חיבוק חזק, לאחריו אמא שלי חיבקה אותי גם כן.
״גם אני אתגעגע אליכם״ חייכתי .
״טוב , לפני שנזוז כי אנחנו כבר ממש מאחרים, תכירי . זה זיו כץ, שומר הראש שלך לחמשת החודשים הקרובים״
אבא הכריז והציג את זיו, הבחור שכבר ראיתי אתמול.
זיו היה רציני מאוד, ״נעים להכיר״ עמד עם ידיים מאחוריי הגב והנהן לכיווני.
״נעים להכיר גם אותך״ חייכתי מנימוס והסטתי את מבטי לאבא.
״תביא מתנות כן?״ ניסיתי להעביר נושא באלגנטיות.
״כמובן ילדה שלי, להתראות לכולם !״ צעק ושני ההורים שלי יצאו למכונית שבחוץ , שם הנהג שלנו, שלומי חיכה.
ישר כשהוריי התחילו לנסוע פניתי לכיוון המטבח.
אם אני איכשהו אשרוד את היום הזה,
זה יהיה על כוס קפה והעוגת שוקולד האהובה עליי של דריה.
סער כפיר וזיו ישבו בסלון ודיברו , כשסיימתי להכין את הקפה כוונותיי היו לקחת אותו לחדר שלי כדי שאוכל להתארגן לצאת לקניות, אך כשהתחלתי להתקדם שמעתי צעדים שקטים מאחוריי.
הסתובבתי וראיתי את זיו עומד דום מאחוריי,
״כן?״ חצי אמרתי חצי שאלתי.
״סער אמר שאת צריכה לקנות שמלה״ טון קולו היה רציני ביותר.
״נכון״
״אז בואי״
״אני צריכה להתארגן״
הנהן ופשוט נשאר לעמוד.
גילגלתי את עיניי והסתובבתי להמשיך ללכת ,
אך עדיין קול צעדיו נשמעו אחריי.
״אתה מתכוון ללכת אחרי כמו כלב?״ התעצבנתי
״אלה ההוראות״ אמר בפנים אדישות.
נאנחתי והמשכתי ללכת והוא עדיין מאחוריי.

לבשתי חולצה שחורה צמודה וחצאית בורדו קצרה .
שמתי מעט קונסילר , סומק ועיגלתי ריסים.
כשיצאתי מחדרי זיו היה שם, שהלכתי שוב לסלון, זיו היה שם, כשהלכתי למטבח , זיו היה שם.
זיו פה רק שעה ואני כבר לא יכולה לסבול את זה יותר.
הוא הולך אחריי כמו כלבלב ואני יודעת שאבא שלי אמר לו בכוונה.
״טוב , יוצאים?״ זיו שאל.
״כן״ התקדמנו לדלת .
זה הולך להיות יום ארוך...

________________________________________________

היוששש זאת מאי
מקווה שאתם אוהבים בינתיים את הסיפור!!🩷