שומר הראש שלי

פרק 13

אחרי ההלם שחטפתי הבוקר בגלל החלום, קמתי צחצחתי שיניים, שטפתי פנים והתלבשתי.
לבשתי שורט ג׳ינס כחול כהה קצר וחולצת בטן בצבע ירוק כהה.
ירדתי במדרגות למטבח, שם זיו חיכה לי שישב סביב האי.
״בוקר טוב פרינססה, כמה זמן אפשר לישון?״ בירך אותי.
הרגשתי זרם חשמל בלב שלי, מה לעזאזל?
״בוקר טוב״ מלמלתי בשקט והתקדמתי לעבר מכונת הקפה.
״מה יש? חלמת סיוט או משהו?״ שאל
״מה? לא! למה? שמעת משהו?״ נלחצתי.
״לא... תגידי את בסדר?״ כיווץ את גבותיו בזמן שהניח את הטלפון על השולחן.
״כן״ השבתי והסתובבתי חזרה.
אסור בחיים שזיו ידע שחלמתי עליו, בחיים!
״טוב תכיני קפה ואז צריך לצאת לקניון ׳לחדש את המלתחה׳ כפי שאת נוהגת לקרוא לזה״ חזר להתעניין בנייד שלו.
״ממתי אתה קונה בגדים? אתה תמיד לובש אותו דבר״ הערתי והכנתי ספל נוסף בשבילו.
״מאז שאני מתנהג כמוך״ השיב בקצרה וקם מהכיסא.
אוי שכחתי שהתחלנו בהתערבות.
״לאן אתה הולך?״ שאלתי
״מה זה עניינך״ עקץ.
״אני השומר ראש שלך, אני צריך לדעת לאן את הולכת , עם מי את הולכת, מתי את הולכת בכל רגע נתון״ חיקיתי את קולו בצורה מעצבנת.
הוא גלגל עיניים, ״אם את חייבת לדעת... אני הולך לשירותים״ הכריז ונעלם אל תוך המסדרון.
נאנחתי ושתיתי מספל הקפה שהכנתי.
התיישבתי בכיסא שזיו ישב בו מקודם.
בקושי התחלנו וכבר אני מתחילה להתחרט.
למה הוא היה חייב להיכנס לי לחלום, למה?
____________________________

אני וזיו עומדים כבר כמה דקות בחנייה, מחכים לנהג.
״למה את פשוט לא נוהגת?״ זיו שאל
״אין לי רישיון״ השבתי בקצרה.
״מה? אין לך רישיון? את עוד חודשיים בת 18״ הופתע.
״כן, לא יודעת, לא יצא להוציא רישיון״ הסברתי.
״טוב, אין ברירה, אני אלמד אותך לנהוג״ קבע ונכנס למושב הנהג.
״מה אתה עושה? אסור לך לנהוג! אתה אני!״
״אוי נו, כנסי כבר אין לנו את כל היום״ .
נאנחתי ונכנסתי למושב הנוסע.
״טוב, חוקים״ הכריז.
״למה צריך חוקים?״ חסר פואנטה.
״צריך הוראות, שלא נוכל לרמות״ הסביר
״למה אתה צריך הוראות לכל דבר, אתה מתנהג כמוני, אני מתנהגת כמוך, עד סוף השבוע.
מי שמחזיק הכי הרבה זמן מנצח״ פשוט וקל.
״כן? אז מותר הכל את אומרת?״ בחן אותי.
״כן, הולכים עד הסוף״
״מה שתגידי״ סיכם

ברגע שהגענו לקניון, הבנתי שאני באמת נמצאת כאן יותר מדי.
נכנסו להמון חנויות וכל בגד שני הוא בחן, עשה את עצמו שופט ומתלבט , הוא אפילו הניח יד על הסנטר.
עשה את ההצגה המלאה.
הוא לקח אלף בגדים מהקולבים ונתן לי אותם.
״תחזיקי״ גלגלתי עיניים.
״אני חושבת שלקחת מספיק בגדים״ הערתי
״הממ.. לא יודע, בואי נמשיך להסתכל״ החליט וסובב אליי את גבו.
אני ממש לא מתנהגת ככה!
לאחר שהביא לי את הפריט האחרון הלכנו לתאי המדידה.
העברתי לו את כל הבגדים והתיישבתי על הכיסא בחוץ.
הגיע הזמן לתורי.
מדי פעם שהוא יצא להראות לי בגד, אפילו לא הרמתי את העיניים מהטלפון ופשוט הנהנתי.
הוא עשה את עצמו מתעצבן וחזר לתא.
כמה פעמים הוא הכריח אותי להסתכל אז הרמתי את הראש.
אני סתם הנהנתי ואמרתי ״תקנה״ וחזרתי לטלפון.
אבל הוא נראה כל כך טוב.
הוא הבן אדם הכי מעצבן ביקום, הוא לפעמים גורם לי לרצות לתלוש לעצמי את השיערות, אבל הוא אחד הגברים הכי מושכים שאני פגשתי כל חיי.
אחרי שהוא סיים למדוד את כל הבגדים, הלכנו לקופה, הוא בחר את הבגדים שהכי אהבתי , כנראה שיש לנו את אותו טעם.
הבאתי למוכרת את הכרטיס אשראי, כי זה מה שזיו תמיד עושה.
״את משלמת על הבגדים שלו?״ שאלה המוכרת.
״זו מתנת יום הולדת״ תירצתי.
״איזה חמודה שאת ככה משקיעה בחבר שלך״ חייכה.
זיו כמעט נחנק, ואני צחקתי.
״כן, מגיע לו הכל, אהבת חיי״ אמרתי ושילבתי את זרועותינו יחד.
גופו התקשח ואני המשכתי לחייך .
״כמה זמן אתם ביחד?״ התעניינה.
״שנתיים ושמונה חודשים״ ספציפי שלי.
״נכון מאמי?״ הבטתי בו לראשונה מאז תחילת הסיטואציה.
הוא הרכין את ראשו כדי להסתכל עליי.
״כן... יפה שלי״ חייך בעצבים.
מגיע לו, אידיוט.
״מתוקים, מקווה שתישארו ביחד לנצח, ומזל טוב!״ המוכרת איחלה.
״תודה רבה״ זיו חייך ולקח את השקית.
הוא תפס את ידי ומשך אותי החוצה ונכנס אל תוך מסדרון, כך שקיר יסתיר אותנו.
״מה את חושבת שאת עושה?!״ התעצבן ועמד קרוב אליי.
״מה? לא היה מצחיק?״ חייכתי .
״ממש לא מצחיק, את רואה, בגלל זה צריך גבולות״
״אוי נו, אתה סתם לוקח קשה, סך הכל יש לך חברה כבר שנתיים ושמונה״ צחקקתי.
״כן? אין בעיה״ אמר ושילב את ידו בידי.
״בואי בת זוגתי שתחיה, לחנות הבאה״ ומשך אותי אחריו.
זה הולך להיות מצחיק.

___________________________

הרבה אנשים מרגישים מאויימים כשזיו עצבני, אני לעומת זאת חושבת שזה קורע מצחוק.
עברנו עוד אלפי חנויות כשאנחנו מסתובבים יד ביד.
הוא עם פרצוף רציני ועצבני ואני לא מפסיקה לצחוק.
אני משוכנעת שאם הוא ימשיך ככה, עד סוף היום יהיו לי קוביות בבטן, ולא, אני לא מתכוונת לקוביות שוקולד.
״יאללה ריף, הביתה״ הכריז והביא לי את השקיות שלו.
״זהו? סיימת עם מסע הקניות שלך?״ עקצתי.
״כן, ועכשיו מתחשק לי לגלוש״ לגלוש?
״אתה יודע לגלוש?״ הופתעתי.
״ברור, אני גרתי במיאמי 3 שנים, שכחת?״ דיבר כאילו זה מובן מאליו.
הנחתי את כל השקיות במכונית והתיישבתי במושב הנוסע.
״כולם גולשים במיאמי?״ שאלתי
״לא כולם, אבל רוב התושבים כן״ השיב.
״את אמרת שאת יודעת לגלוש לא?״ שאל
״כן״
״יופי, אז נתחרה״
״אתה ממש אוהב תחרויות״ קבעתי
״כי אני תמיד מנצח״ הגיב בפשטות.
״אתה כל כך שחצן, אתה כזה עף על עצמך״ כזה מעצבן!
״כן, תגידי את זה אחרי שאני אנצח אותך״ גיחך.
״יודע מה? סבבה! תתכונן להפסיד!״ כשהוא יפסיד , הוא יצטרך לשבת בשתיקה ולצפות בריקוד הניצחון שלי.
כן, יש לי ריקוד ניצחון.
אתם רואים איזה מעצבן? דווקא בגלל שהוא עף על עצמו אני בחיים לא אתן לו לנצח.
״מה שתגידי״ חייך והתחיל בנסיעה הביתה.
מניאק.

אחרי שהגענו הביתה, החלפנו לבגדי ים.
אני לבשתי בגד ים ביקיני כחול, יחסית נוח לגלוש איתו, וגם רציתי אחד שיראה טוב.
כדי שאם במקרה אני אפול, אני אראה פצצה תוך כדי.
יצאתי מהחדר שלי והמשכתי עד הסוף במסדרון, לחדר של זיו, התכוונתי לקרוא לו ולהגיד שיזדרז , זה מה שהוא תמיד עושה לי בדרך כלל, אבל כשהגעתי הדלת הייתה פתוחה, אך הוא לא היה בפנים.
״זיו?״ קראתי והסתכלתי סביבי, אני לא חושבת שהוא אפילו נמצא בקומה הזו.
החדר שלו תמיד נעול, זה מוזר...
פתחתי בעדינות את דלת חדרו, החדר שלו בדיוק איך שציפיתי שהוא יהיה.
קירות לבנים ולא מקושטים חוץ מכמה מדפים עם תמונות עליהם, מסגרת המיטה שלו בצבע שחור, יש לו שידה ליד המיטה בצבע שחור, אפילו השולחן והכיסא שלו בצבע שחור.
אבל זה אחלה, זה משתלב יפה בחדר.
הדלת של חדר הארונות שלו הייתה פתוחה, אני בהלם שיש לו בגדים שהם לא שחורים.
אני יודעת שזו חדירה לפרטיות... אבל הוא תמיד חודר לי לפרטיות!
חוץ מזה... אני סקרנית מדי.
הסתכלתי על התמונות שעל המדפים.
כל תמונה ממוסגרת.
יש פה תמונה שלו ושל סער, הם נראים נערים והם עומדים עם מדים , כנראה של המחנה אימונים שלהם, והם מחייכים חיוך ענק ואמיתי.
אוף חמודים, אני בעצמי חייכתי כרגע.
עברתי לתמונה הבאה, שם נמצאים זיו, סער, כפיר ועוד 2 בחורים, הם נמצאים במועדון ומחזיקים שוטים ביחד.
יש פה בעיקר תמונות עם חברים שלו, ומצאתי עוד תמונה שלו ושל בחור שאני לא מכירה, סובבתי את התמונה והיה כיתוב מאחורה , ׳אתגעגע לנצח אחי, יונתן׳ , אוי, זה יונתן שהוא סיפר לי עליו מאותו היום בנשף...
בתמונה הבאה יש תמונה של ילד קטן, אני מניחה שזה זיו עם אדם מבוגר, אבא שלו כנראה.
סובבתי את התמונה והיה שוב כיתוב ׳תומר רומנוב ובנו׳ , תומר רומנוב?
למה השם הזה מוכר לי כל כך?
״מה לעזאזל את עושה?!״ זיו התפרץ לחדר וחטף מידי את התמונה.
״אני-״ , ״עופי מפה! לא לימדו אותך לא לגעת בדברים של אחרים?״ צעק.
״סליחה, אני- אני לא התכוונתי״ הסברתי
״תצאי ותחכי לי למטה״ טון קולו נהיה רגוע יותר.
עמדנו בשתיקה לכמה רגעים.
״זה אבא שלך?״ וידאתי
הוא שתק לרגע עד שהנהן.
״זיו אני מצטערת, אני לא התכוונתי לחטט״ התנצלתי.
״פשוט, חכי לי למטה בסדר?״ ביקש בקול רגוע ומאופק.
הנהנתי ויצאתי מחדרו.

__________________________
היוש! אני משתדלת להעלות פרקים כמה שיותר מהר, אשמח שתביעו את דעתכם ואל תשכחו להצביע🩵