פרק 15

220 7 2
                                    

כרגע אריאל יושבת בחדר שלי, מחכה שאחזור ואספק לה הסברים למה לעזאזל קרה כאן עכשיו ועל מה הילי מדברת למען השם.
ברגע שסער נכנס הילי רצה אליו, הוא עטף אותה בזרועותיו וחיבק אותה.
אני שמחה לראות שהם סידרו את העניינים ביניהם אבל מה לעזאזל.
״הילי... תעלי לחדר שלי בסדר? 5 דקות אני מגיע״ היא היססה לרגע ואז הנהנה ועלתה במדרגות.
״ריף תקשיבי, אין לך מה לדאוג בסדר? פשוט תעלי לחדר ו-״
״לא סער! אל תאכיל אותי בולשיט עכשיו, תסביר לי בדיוק מה קורה״ דרשתי.
הוא נאנח והתיישב על הספה, טמן את ראשו בין כפות ידיו.
התיישבתי לידו וחיכיתי .
״הספרדים כועסים״ סיפר
״למה הם כועסים?״
״אנחנו... בטעות הרגנו בכיר אצלם״ .
״איך דבר כזה קורה בטעות?!״ צעקתי
״זה פשוט קרה בסדר?! אני גם ככה מוצף בבעיות כרגע והצעקות שלך לא יעזרו״ התעצבן.
״ריף, זה מסוכן אוקיי? את... אסור לך לצאת מהבית״ קבע
״מה?!״
״אני מצטער, שום דבר לא בטוח כרגע, אנחנו הולכים להגביר את השמירה אנחנו צריכים להיות מוכנים״ לא זה לא קורה לי.
״סער איך יכולתם לתת לזה לקרות, איך?״ שאלתי בעדינות.
״כפיר איבד את זה״ הכריז
״מה זאת אומרת?״ אני יודעת שכפיר חמום מוח אבל, בלי סיבה מספיק טובה הוא יודע לשלוט בעצמו הוא-
״האיש הזה ירד על אמא שלו, הוא התחיל להגיד דברים מזוויעים, אפילו אני התחלתי לרעוד מהם״ כפיר המסכן שלי.
בגלל זה הוא סגור בחדר כמעט כל הזמן, רק מקודם הוא היה בסלון ודיבר קצת עם אריאל.
״ריף, תסיימי את השיחה עם חברה שלך ואני אזמין מישהו שיקח אותה הביתה, אני צריך בקרוב להחזיר את הילי הביתה ולשים שמירה על הדירה שלה״ פירט.
הנהנתי וחיבקתי אותו.
הוא ישר חיבק אותי בחזרה והרגשתי את הנשימות הכבדות שלו.
״יהיה בסדר סער, אני סומכת עלייך״ וחיבקתי אותו חזק יותר.

פתחתי את דלת חדרי בעדינות, מצפה להמון שאלות מצד אריאל, אבל היא ישבה בשקט ובהתה בחלון.
״אריאל?״ התיישבתי לידה על המיטה.
״ריף... אני באמת אשמח שתסבירי לי מה קורה כאן, כי שום דבר ממה שהיא אמרה לא היה נשמע הגיוני ואני מרגישה באיזה סרט אימה פסיכי ואני-״ התחילה לרעוד קצת.
הנחתי את ידי על כתפה, ״אריאל תנשמי הכל טוב, אין לך מה לדאוג״
״אין לי מה לדאוג?! הרגע שמעתי על אנשים שפרצו לדירה של מישהי שבחיים לא שמעתי עליה ואח שלך רצח אותם!
ממה היא צריכה להיות מוגנת ריף?״
לקחתי נשימה עמוקה לפני שהתחלתי לדבר.
״אבא שלי הוא לא מנהל עסקים רגילים... הוא בוס מאפיה״ שתינו שתקנו למשך דקה שהרגישה נצח.
״אפשר פירוט בבקשה?״ היססה לבקש.
״אבא שלי בוס המאפיה הרוסית, סער וכפיר לא אחים שלי, הם כאילו כן אבל לא בקשר דם, הם חיילים בכירים פה בבית.
סער הסגן של אבא שלי.
כפיר אחראי בעיקר על דברים שאני לא בדיוק מבינה בהם.
הסיבה שיש כאן שומרים זה כי... הבנת.
זיו הוא השומר ראש שלי ובגלל זה הוא איתי בכל מקום.
ו... הילי צריכה להיזהר מהמאפיה הספרדית״ סיכמתי.
אריאל הנהנה בשקט, מנסה לעכל את כל מה שסיפרתי לה.
״טוב עכשיו אני באמת מרגישה בסרט״ צחקה בעדינות, עדיין מבולבלת.
צחקתי איתה ואני מתחילה להרגיש תחושת רוגע מתפשטת בגופי.
״אני מניחה שאני לא יכולה לספר את זה לאף אחד?״ ביררה.
״ברור! אף אחד לא יכול לדעת על זה אריאל!״ נלחצתי .
״ברור ברור, אל תדאגי, את יכולה לסמוך עליי״ חיבקה אותי.
התחבקנו במשך דקה בערך ואז היא שיחררה אותי וחייכה.
״איזה מגניב! כאילו חוץ מהקטע שאחים שלך רוצחים אנשים ופרצו לדירה של הבחורה הזאת, אה ושיש עליכם איומים...
אבל חוץ מזה... מגניב!״ התלהבה.
צחקנו.
״טוב... סער אמר שיקפיצו אותך הביתה, אסור לי לצאת בזמן הקרוב״ הסברתי לה מדוע.
״הגיוני... אבל זה לא אומר שזה פחות מבאס״
״אני אבקש מסער אם תוכלי לבוא לפעמים״ חייכתי.
ליוויתי אותה לדלת ושלומי הנהג הסיע אותה לביתה.
נאנחתי ברגע שסגרתי את דלת
הכניסה לבית.
כל הצרות האלה עם הספרדים זה כל כך לא מה שהיינו צריכים עכשיו.

שומר הראש שליWhere stories live. Discover now