ההבטחה של המלאך

פרק 1

שלום לכם!
ברוך הבא לסדרת בת של טרילוגיית רכוש השטן :)
זה הספר הראשון בסדרה 'חטאי המלאך'.

הגיע הזמן שתכירו את הילדים של השטנים שלנו.

מוזמנים לשים את הספר בספריה כדי לקבל התראה כל פעם שעולה פרק או לעקוב אחריי.
תודה לכל מי שממשיך לסמן ☆

קריאה נעימה!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

איידן-

אני מנענע גוף שכוב על הרצפה, מנסה לראות את פניו אך לא מצליח. מים מרטיבים את הגוף ברצפה, אותם מים נוזלים על הידיים שלי. אני מרים את הידיים שלי מהגוף ורואה צבע שחור מכתים אותן. מה לעזאזל?

"איידן קום.." ידיים עדינות מנענעות את הגוף שלי, החלום שלי מתחיל להתפוגג. אני מתהפך לצד האחר כדי שהידיים יפסיקו לגעת בי. אני חייב לגלות את מי אני מנענע בחלום הזה. "איידן, למה כזה קשה להעיר אותך כל בוקר?" הקול הנשי והרך חודר לראש שלי מבעד למחשבות המטושטשות שלי.

אני נאנח בקול, מתיישב במיטה ומשפשף את העיניים. ברגע שכל הצורות נעלמו מהזווית ראיה שלי אני פוקח את העיניים שלי ומסתכל על הנערה הבלונדינית שמולי. "בוקר טוב איידן." אנג'ל מברכת בחיוך.

"אנג'י את שעון מעורר מציק." אני מקניט בחיוך והיא צוחקת, "אם היית קם משעון מעורר אז אני לא הייתי צריכה להעיר אותך." היא מנופפת את השיער הבלונדיני, הארוך והפרוע שלה מולי. הוא מגיע עד לחלק התחתון של הגב שלה. אנג'ל בת 15 וחצי, אפשר להפיל את השיער הארוך שלה מטירה כדי שמישהו יוכל לטפס עליו כמו באחד הסרטים המצוירים שסרינה צופה בהם.

"בגלל שאתה מתלונן אני מניחה שאני לא צריכה להעיר אותך יותר." היא משלבת את הידיים שלה ומגלגלת את העיניים. אני שולח את ידי ותופס את היד שלה, מושך אותה אליי אך באותו הזמן נזהר לא להכאיב לה. אני מרכין את ראשה לעברי ומכווץ את היד שלי לאגרוף.

אני מגרד את הראש שלה ופוער את שיערה יותר, "איידן השיער שלי, לקח לי שעות לסדר אותו!" היא מתנגדת בצחקוק, "שקרנית. הוא היה מבולגן לפני." אני עוזב אותה והיא מרימה את הראש שלה בתנופה, השיער שלה פגע לי בפנים.

היא עומדת מולי עם חיוך מרווח על הפנים, אני קם מהמיטה ומתמתח, "אתה לא רוצה לשים חולצה קודם?" אנג'ל שואלת ומצביעה לעבר החולצה שלי שזרוקה על המיטה. "אנג'ל אם את צריכה שאני אדפוק לו אגרוף לפנים כדי לעזור לך להעיר אותו תגידי לי!" ריי צועק. "אני מציע לך לא להגיד דבר כזה שוב עם הקול הילדותי שלך!" אני יודע שהוא שמע אותי כי הצעדים הרועשים שלו מתקרבים לכיוון החדר שלי.

מתי שריי כועס הוא רוקע את רגליו כדי שכולם ידעו שריי קנדי כועס. כפי שחשבתי הילד עם השיער הבלונדיני המתולתל עומד מחוץ לחדר שלי ומביט בי בכעס. הוא בן 13 ויותר גבוה מאנג'ל. "אתה לא רוצה שאני אטפל בך איידן, יש פה מישהי שלא תרצה לראות אותך מושפל." הוא מטה את ראשו לעבר אנג'ל ונכנס לחדר שלי אחרי נאום של לוחם.