ההבטחה של המלאך

פרק 3

איידן-

"זה מחזיר אותי כמה שנים לאחור, רק שהתיכון בתקופה שלי לא נראה מפואר כמו עכשיו. הוא די השתנה. נראה גדול יותר." אמא חונה ומסתכלת על תיכון לוואל, "את עדיין זוכרת משהו מהתקופה שלך בתיכון?" אנג'ל שואלת אותה ואמא שלי מכווצת את הגבות שלה.

"ברור שאני זוכרת, אני לא עד כדי כך זקנה אנג'ל, לא נולדתי עם הדינוזאורים." אמא שלי בת 37, היא לא נראית זקנה בכלל, להפך היא נראית הרבה יותר צעירה. המחשבה שהיא הביאה אותי בגיל 19 מוזרה לי, אני בן 18 וזה אומר שבגיל הזה אמא שלי כבר הייתה בהריון והיא הולידה אותי בגיל 19. אבא שלי היה בן 24 באותו הזמן.

בכיתה י"ב המערכת יחסים שלהם נבנתה, אבא שלי סיפר לי כמה אמא הייתה מעצבנת בעבר, אמא שלי שהייתה לידו באותו הרגע הסכימה. הוא בן 43 ואחרי 18 וחצי שנות נישואים הלהבה שלהם עדיין בוערת באש גבוהה.

"את רק נראית כאילו נולדת עם הדינוזאורים." ריי עוקץ את אמא שלי, "תודה ריי." היא אומרת בחיוך, אנחנו רגילים לאופי המעצבן של ריי, הרי אני הייתי הרבה יותר מעצבן ממנו בגיל הזה. "ילדים למה אתם לא יוצאים מהרכב? אני יודעת שכיף איתי אבל עוד מעט מתחיל השיעור שלכם." אמא אומרת וריי פותח את הדלת ויוצא, סרינה יוצאת מיד אחריו ואנג'ל נשארת קפואה במקומה.

עיניה עוברות על כל התלמידים שנכנסים לתיכון. זה קורה כל פעם מחדש, היא לא יכולה להיכנס לתיכון מבלי לחשוש שמישהו יסתכל עליה. אני לעולם לא אבין איך אפשר להיות לחוצים ומפוחדים ממבטים של אחרים, אין לה סיבה לפחד. "אנג'ל את רוצה שאכנס איתך?" אמא שואלת ואנג'ל ישר מנענעת את הראש שלה.

אני יכול לראות את סרינה עדיין מחכה בחוץ, אנג'ל וסרינה הן ניגוד אחת של השניה. סרינה אף פעם לא לחוצה ואנג'ל כן, הקור רוח של סרינה מדי פעם עוזר לאנג'ל וסרינה תמיד סבלנית לגבי המצבי רוח של אנג'ל.

"סליחה פשוט את תמשכי מבטים וזה מה שאני מנסה להתחמק ממנו." אנג'ל מתנצלת, אמא שלי לא נעלבת מהמחשבה שאנג'ל לא רוצה שהיא תיכנס איתה מפני שכולם יודעים כמה היא מתביישת. בעבר זה היה חמור יותר. היא אפילו הייתה מתביישת לשבת עם כל המשפחה ביחד. היא כל הזמן הייתה מתחבאת מאחוריי או מאחורי בראד וקרולינה.

הסיבה לפחד הזה לא ברורה, היא אפילו נבדקה אצל רופאים וברגע שרופא דיבר איתה דפיקות הלב שלה האיצו יותר מדי מהר ושמו לב שמשהו לא רגיל אצלה אבל לא גם יודעים מה. בכל הבדיקות שלה בראד וקרולינה היו איתה כי לידם היא מרגישה בטוחה יותר.

פתחתי את הדלת ויצאתי מהרכב, עברתי לידו עד שהגעתי לצד של אנג'ל ופתחתי את הדלת. "כאן בשבילך אנג'י." אני מחייך אליה ושולח אליה את היד שלי, היא אוחזת ביד שלי ויוצאת מהרכב, אני טורק את הדלת אחריה. אמא שלי יוצאת מהרכב ומסתכלת על סרינה, "איפה ריי?" אמא שואלת וסרינה מטה את ראשה לעבר התיכון.