ההבטחה של המלאך

פרק 12

איידן-

ברגע שנשמע הצלצול להפסקה כולם דוהרים לבחוץ, כולם חוץ ממישהי אחת. אני מסתכל על קלואי, לפי אגרופיה הקפוצים היא דרוכה. ברגע שכולם יוצאים מהכיתה ואנחנו נשארים לבד היא מסתובבת לעברי עם כעס של חתלתול על פניה.

אני משלב את הידיים, מחכה לראות איזה מופע היא תציג עכשיו. היא הסיחה את דעתי, לא התכוונתי להישאר במרחב הבריכה יותר משתי דקות, רציתי רק להוציא את ריי משם. הילד הזה חסר מוח, אתגרתי אותו לקפוץ לבריכה כשהטלתי ספק שהוא באמת יעשה את זה.

ברגע שהוא רץ בתיכון ידעתי שהוא הולך לקפוץ לבריכה, בדיוק כמו שהוא קפץ על האתגר שלי. סרינה לא הבינה את הפעולה של התאום שלה, היא ישר מנסה למצוא היגיון בכל דבר אבל לקפוץ לבריכה כמה דקות לפני תחילת שיעור נשמע לה לא הגיוני.

"בשביל מה זה היה טוב?" קולה העצבני של קלואי שולף אותי מהמחשבות שלי, היא מניחה את הידיים שלה על השולחן שלי ונשענת עליו. "זה לא היה יפה פייק, גברת ז'טוני לא אוהבת שחושבים שהיא משעממת." היא יודעת את זה שכולם חושבים שהיא משעממת, זה נושא מאוד רגיש אצלה.

"אתה חושב שאתה מצחיק?" האצבעות שלה מתקפלות בכעס ואני זוקר גבה, "אם היית שואלת את סרינה היא הייתה עונה שלא אבל אנג'ל הייתה עונה שכן. אז מה את חושבת פייק? אני מצחיק?" אני משחק בה, הזעף בפניה מעמיק. "תפסיק לקרוא לי ככה, קוראים לי קלואי." היא נושפת בכעס.

"יותר מתאים לך פייק, תשמעי טוב, אני לא רוצה לבזבז את כל ההפסקה שלי עלייך. נתראה בשיעור הבא, רק מקווה שתיכנסי בזמן." אני קם מהכיסא ומגחך. היא מניחה את הידיים שלה על הבטן שלי ומזיזה את הרגליים שלה לאחור. אני חושב שהיא מנסה לדחוף אותי.

"שיט אני עוד רגע נופל." אני לועג לה ועצם קופצת בלסת שלה, "תפסיק לצחוק עליי חתיכת חרא יהיר!" במילים אלה היא סוטרת לי לפנים, ברגע שהיד שלה עוזבת את הלחי שלי במהירות אני תופס אותה. אני מושך את היד שלה וקלואי פוערת את העיניים שלה לאחר שהיא קולטת מה שהיא עשתה.

אני מסובב את קלואי ומצמיד את היד שלה מאחורי הגב, היא מניחה את היד שלה על השולחן, "חרא יהיר?" אני שואל ומרתק את הלחי שלה בשולחן. "ס-סליחה." היא ישר מתנצלת, "על זה שלא נתתי לך סטירה חזקה יותר." היא מסמיקה בכעס, אני מהדק את האחיזה שלי והיא לוקחת נשימה עמוקה.

"עדיף להיות במזגן מאש-" שני תלמידים נכנסים לכיתה, אני לא צריך לנחש איזה מראה הם רואים. אותי מצמיד את קלואי לשולחן כשסומק על פניה. הם לוקחים צעד לאחור ובמהרה יוצאים מהכיתה, קלואי מנצלת את זה שהם משכו את תשומת ליבי ויוצאת מהאחיזה שלי.

הסומק שלה מתפשט בפניה והיא לוקחת את התיק שלה וממהרת לכיוון היציאה של הכיתה, רגע לפני שהיא יוצאת היא בוהה בי, "אתה עשית טעות איידן," היא יוצאת מהכיתה ואני מהרהר במה שאמרה, הטעות היחידה שעשיתי היום זה שקמתי לתיכון הזה.
 
                               ~