האגרוף שבלב

פרק 1 - בלה - האמת שבפנים

עוד אגרוף
עוד אחד
אחד לביצים
אחד לבטן
בעיטה לרגל
בום לריצפה

״איך הנוף שם מלמטה?״
״סתמי כבר אידיוטית״
הושטתי את ידי לעזור לחברי לאימון לעמוד חזרה על רגליו

״אימון טוב, אני מאוד מרוצה ממך בלה, בקצב הזה תוכלי להתחרות״ אמר המאמן ועיניי אורו

״אתה באמת חושב כך?״ שאלתי בתקווה, התחלתי להתאגרף לפני חצי שנה ומאז תמיד קיבלתי מבטים ,חלק מהבנים במועדון לא היו שמחים שבת הצטרפה, וחלק היו מאוד מאוד שמחים.

בנים..

אני בת 17, אולי זה היה מוזר שבת בגילי תתאגרף, אני מבינה את זה אבל כשאישה צריכה להגן על עצמה מהעולם שבחוץ, היא עושה את זה.

למרות שבמצבי זה להגן על עצמי מהעולם שבפנים.

אם הייתם יודעים שליש ממה שאני עוברת כנראה הייתם בורחים לקצה השני של העולם, ואולי אחרי שתגלו זה באמת יקרה.

״אני מאמין שכן, את משתפרת בקצב מטורף ותוכלי כבר להתחרות במקצה הצעירים״ המאמן שלי, טדי, אמר והעיר אותי ממחשבותיי

״אומייגאד! אני לא מאמינה אני לא מאמינה!״ צעקתי וקפצתי כמו ילדה קטנה, לא נותנת לעובדה שכנראה לא אוכל להתחרות לחמוק אל תוך ראשי

״נתראה ברביעי חברים״ המאמן אמר ויצא ממתחם האגרוף

״נו באמת למה שיתן לך להתחרות? את אישה הם יאכלו אותך בלי מלח״ ג׳רמיה, או בקיצור ג׳רי עקץ לצידי

״אוי אתה כזה קנאי אולי תשמח בשבילי? בנתיים אני זו שאוכלת אותך בלי מלח״

״רק תפסת אותי לא מוכן עכשיו, סתומה״
״כן עכשיו.. ובפעם הקודמת, ובפעם שלפניה, אתה יודע ג׳רי, לפעמים זה בסדר להודות שאישה השפילה אותך״ גיכחתי  בדרכי למלתחות

״הי! לא סיימנו תשיחה!״ הוא צעק לעברי
״סתום כבר״ צעקתי חזרה ונכנסתי למלתחות.

מעבר למועדון אגרוף המתחם שימש גם לשיעורי יוגה ופילאטיס, כך שהיו מלתחות לבנות, וזו הייתה הקלה עצומה.

פשטתי את בגדיי ונכנסתי למקלחות הנעימות, עכשיו היה כבר אמצע החורף.
התקלחתי במים חמים, זה היה הדבר השנוא עליי.
הקור המקפיא של ינואר ששרר בחוץ לא נתן לי להשתמש במים פושרים, ולכן כל הפצעים ששהו על גופי שרפו מתחושת המים הלוהטים על עורי

גבי שרף מאתמול בלילה, והרגשתי נורא.
אבל לא יכולתי לשתוק על זה, נכון?

כשסיימתי את המקלחת ויצאתי, הייתי מופתעת לגלות גוף גברי מחוץ לתא המקלחת שלי