פרק 16 - דיאגו - עוקר הלבבות

82 12 4
                                    

״היא נכנסה לתרדמת״

לא.

פאק! לא!

״יש עוד משהו אדוני..״
״יש עוד? מה לעזאזל עוד יכול להיות?!״ צרחתי עליו ואיבדתי עשתונות, מה לעזאזל עוד יכול לקרות לה?! זה לא פאקינג מספיק?!

״הנערה עברה הפלה, נראה שהייתה בחודש השני להריון, אבל כמובן, הירייה פגעה בעובר״

פאק.

פאק פאק פאק פאק! אני ארצח אותו!

בגלל זה היא דיממה בצורה לא הגיונית! איך לא שמתי לב לזה?!

״והרחם שלה? הוא נפגע?״ שאלתי חושש
״לצערנו העובר לא שרד, אבל הרחם נותר ללא פגע״

״כמה זמן היא תהיה במצב הזה? מה מצבה? כמה הפציעות חמורות?״ שאלתי בטון הכי רגוע שהצלחתי לגייס, והוא לא היה רגוע כלל.

״אין לדעת, הגוף שלה עבר טראומה קשה מאוד, ואם המצב הנפשי דומה למצבה הפיזי, יש להניח שייקח לה זמן להתעורר, וגם להשאיר את האופציה שהיא לא תתעורר, פתוחה.״

״חוץ מכל החבלות והפציעות, נמצא בגופה כמות גבוהה של הרואין, אני לא צריך להסביר לך את ההשפעה של הסם על הגוף, גם הוא גורם משפיע על התקופה שלה בתרדמת,״ אמר לי ברוגע אבל כל מה שהרגשתי זו אימה צרופה ומוחלטת שהשתלטה עליי

״דיאגו, הכמות שהיא לקחה מרמזת על ניסיון התאבדות, זה היה מנת יתר. אני בעצמי לא מבין איך היא עדיין מצליחה להשאר בחיים, נכון שהיא בתרדמת, אבל אדם שעבר את כל זה ביום אחד, לא היה אמור לשרוד.״

בל שלי. היא ניסתה להתאבד.

״החבורות על גופה חמורות מאוד, הפציעה שלה בבטן פגעה בחלקים חשובים בגופה וגם הם גורם משפיע, נראה שחבורות ישנות נפתחו והזדהמו, היא עברה טראומה קשה מאוד דיאגו.״

״אני ארצח אותו! פאקינג ארצח אותו! אלוהים אדירים!״ הרגשתי יד על כתפי והעפתי אותה באינסטינקט חד, מסתובב למראהו של ג׳רי

״היא תתעורר, דיג, אני מבטיח״
״אתה לא יכול להבטיח דבר כזה.״ צעקתי עליו

״איפה היא? אני רוצה לראות אותה עכשיו!״
״היא בחדר הפרטי שלך, הנחתי שתרצה אותה שם, וזה היה המקום הטוב ביותר בשביל הטיפול ההמשכי שלה״

פאקינג הייתה בהריון! הריון!
פאק!
הוא הכניס אותה להריון!
מי יודע כמה פעמים זה קרה לפני כן? מי יודע ממי זה אפילו?!
בן זונה!
פאק! לעזאזל!

אני רוצה לצרוח ולהכות מישהו. לרצוח מישהו. אותו.

הלכתי בצעדים גדולים ומהירים עד שהגעתי לחדרי הפרטי, נכנס במהירות

אבל לא ציפיתי למראה הזה, שמרסק אותי וגורם לי לקרוס על ברכיי ליד מיטתה של בל

זרועה הימנית הייתה חבושה, גופה היה מוסתר מתחת לשמיכה ורק חלקים מעטים היו חשופים. חבורה על עצם הלחי עיטרה את פניה,
אמנם לא יכולתי לראות, אבל הנחתי לעצמי שפצע הירייה חבוש ותפור ושעוד חבורות רבות מסתתרות מתחת לחלוק שלבשה

האגרוף שבלבWhere stories live. Discover now