האגרוף שבלב

פרק 15 - דיאגו - שטויות של מתבגרים

אחרי שראיתי את בל נכנסת לבית קפה נאנחתי בשלווה וצלצלתי לג׳רי.

״אה אחי? הכל בסדר?״ שאל כשענה לטלפון לאחר מספר צלצולים
״כן תקשיב ,אני מת אחי מת. נישקתי אותה, ואז לקחתי אותה לים ואז היא נישקה אותי ופאק אחי אני מכור.״ סיימתי בנשיפה ארוכה ועקצוץ עבר בשפתיי כשנזכרתי בתחושת שפתיה על שפתיי.

״וואו. ידעתי שנפלת חזק אבל עם איך שאתה מדבר ,כמו נער מתבגר ולא כמו יורש הקרטל הספרדי, אני מבין שעשית צניחה חופשית עם הרגשות שלך״

הוא צדק, אבל לא היה לי פאקינג אכפת, כי בל, בכל היבט אפשרי, היא הייתה התגלמות השלמות ולא פחדתי להפקיד את ליבי בידיה.  למרות השיט בראשה שמנסה לנצח אותה, היא תנצח אותו, אני פשוט יודע את זה.

בזמן שהיא מוותרת על עצמה, אני אלחם בשבילה.

לעולם לא אוותר עליה, היא שווה כל רגע וכל שנייה מחיי.

נכון שנפלתי חזק, אבל אין לי בעיה כל עוד היא תהיה פה להרים אותי למעלה.

אני אהיה שם בשבילה בכל פעם שתזדקק לי. אני אגן עליה מהכל.

הקו נשאר שקט וחיכיתי שג׳ר יגיד משהו

״אני מרגיש שאנחנו צריכים להיפגש מתוק שלי״ הוא באמת הכי דפוק בעולם, אני מת עליו.

״תקרא לי עוד פעם אחת מתוק שלי ואני אסדר לך פגישה עם אלוהים ימזדיין״

״אם לא הייתי יודע טוב יותר, הייתי מרגיש שאנחנו כמו סתם שני נערים מתבגרים שיש להם קראשים על בחורות ומקללים אחד את השני״ צחוקו נשמע מהצד השני של הטלפון.
גם אני צחקתי, ״כן אה, לפעמים קשה להאמין ששנינו באים ממשפחות פשע״
״אי אפשר להאמין כשאני נראה כזה חתיך והורס, לעומתך מכוער ספרדי אחד״
״אתה זוכר שגם אתה ספרדי נכון? מניאק״
״אה, כן, אבל אני ספרדי חתיך תואר״
״זה יפה תואר״
״כן, אבל יפה לא מגדיר כמה שאני חתיך, אז חתיך תואר״
״תשמע שאתה טמבל״
״ובכל זאת אתה מת עליי,״
״בקיצור איפה נפגשים?״ שאל
״הייתי אומר בבית הקפה של טום, אבל בל שם, אז תציע כל מקום אחר״
״נוסעים לגראני, בוא״ אמר ורעד של גועל עבר בי .
״איכס למה דווקא שם״ עניתי בסלידה וגלגלתי עיניים.
״כי יש שם זקנות!״ צעק עליי.
״בסדר בסדר חתיכת חולה נפש!״
״ניפגש שם יזין קטן״
״זה לא מה שאימא שלך אמרה אתמול״ צחקתי.
״זה ממש לא פייר דיאגו! אתה יודע שאני לא יכול להחזיר באותו מטבע״ אמר בקטנוניות
״בדיוק בגלל זה אמרתי את זה״ ניתקתי את הטלפון כשאני ממשיך לצחוק , מתניע שוב את האוטו.
אחרי התאונה אני לא מתעסק יותר בטלפון ובנסיעה בו זמנית, קיבלתי את הכאפה הדרושה.

לאחר נסיעה של רבע שעה הגעתי ל׳גראני׳, שזה בעיקר מקום לאנשים מבוגרים, ובמבוגרים אני מתכוון לאנשים בני 50 לפחות, כמובן יש את היוצאי דופן, כמוני וכמו ג׳ר, שבאים לצפות בנשים מבוגרות.
יותר נכון יהיה להגיד שאני מארח לו חברה, והוא זה שבא לצפות בנשים מבוגרות