כשאבא אמר לי לחזור לחדר, פחדתי, פחדתי כלכך.
ידעתי מה עומד לקרות, שנאתי את הערבים כי ידעתי מה יגיע
לפחות שלוש פעמים בשבוע, הייתי צריכה להתכונן ל״הופעה״
אני הייתי ההופעה.
כשהוא החליט שאני צריכה להופיע, התארגנתי.
אם הייתי מתנגדת, זה היה נגמר נורא יותר
הלכתי לשידה שלי ופתחתי את המגירה, הוצאתי חפיסת סיגריות ומתוכה ג׳וינט אחד
הייתי צריכה להעביר איכשהו את הסבל שיחכה לי בעוד שעה
הדלקתי את הג׳וינט ושאפתי את העשן לתוך ריאותיי לפני ששחררתי אותו החוצה
חזרתי על הפעולה הזאת עד שהגעתי לבדל, וכמו שהייתי אוהבת לעשות, הצמדתי אותו לזרועי ונהניתי מהכאב.
כאב שאני גרמתי לו. הייתי בשליטה לשם שינוי.
ידעתי שאני אצטרך משהו חזק יותר בשביל לעבור את הערב הזה, לכן הוצאתי מאותה המגירה שקית קטנה מלאה באבקה.
קוקאין.
החבר הכי טוב שלי.
הוצאתי מעט אבקה, סידרתי שורה עם כרטיס אשראי וגלגלתי שטר
שאפתי ישירות אל תוך גופי ונרגעתי.
אני אוכל לעבור את זה, בלי צרחות, רק שקט במוח המסכן שלי
הלכתי לארון הבגדים והוצאתי את הסט האהוב על אבא, הייתי חייבת לרצות אותו.
שמלה אדומה וחשופה, עם מחשוף עמוק, למרות שלא היה לי הרבה מה לחשוף, קצרצרה כלכך שכל התחת שלי היה בחוץ, נעלי עקב שחורות וגרבי רשת.
הוא אהב את שיערי אסוף, לכן השתמשתי בהמון ג׳ל כדי שיהיה מתוח.
שמתי את השמלה, יחד עם תחתוני תחרה אדומים, גרבתי גרבי רשת עד אמצע הברך, ונעלתי את נעלי העקב השחורות
התאפרתי מעט, הוא אהב איפור עדין, אבל רצה תמיד שבהופעות אהיה עם אודם אדום
הייתי חייבת לרצות את אבא. התנגדות הייתה מובילה לעונשים, ולמרות הפעמים שהייתי מורדת, ידעתי מתי לסתום ולציית כמו הילדה הטובה שרצה שאהיה
דפיקה על הדלת נשמעה והלכתי לפתח, כשפתחתי אותה הסתכל עליי משרת ובידיו מגש ועליו המסיכה שלי לערב
הוא התבונן בי כאילו היה צמא אליי.
זה גרם לי בחילה.
לקחתי את המסיכה מידיו וסגרתי את הדלת.
מסיכה שחורה.
מכסה את רוב פניי, מלבד את שפתיי, כמו שאהב.
סדיסט מניאק.
הרגשתי שהקוקאין מתחיל להשפיע ושמחתי על כך.
דלת חדרי נפתחה במלוא העוצמה ואבי נכנס
YOU ARE READING
האגרוף שבלב
Romanceטרופים: הוא נפל קודם היא נפלה חזק יותר, סודות, מאפיה ***ספר זה מכיל המון טריגרים והאחריות חלה על הקורא בלבד *** ״בזכותך הימים שלי לא חשוכים, והלילות תמיד מוארים, אתה העוגן בספינה שלי, אתה המצפן שלי.״ בלה מאז שהפכתי בת 9 חיי הפכו גם הם לגיהינום, אי...
