חבורת השטן

פרק 5

איזה אירוניה, התחלנו עם שיעור גאוגרפיה.
ישבתי במקום חשוך בכיתה, בשורה שליד הדלת בשולחן האחרון, צפיתי בריב (הכנראה קבוע) של מי ישב ליד הגיבור.
"בגלל שהשבוע זה שבוע חכמים בשמש אז היום אנחנו נלמד על העיר עם החוף הכי יפה בעולם- דרבן" המורה התחיל להרצות.
"קיבלתי חתיכת תפקיד, כשלכל הילדים קורץ המילה 'ים' הם תמיד יהיו בוויב טוב, איך אני גורם לו לשנוא את העיר הזו?" מלמלתי לעצמי.
נזכרתי במצב הכלכלי של העיר, "המורה, אתה הולך גם להסביר על המצב הכלכלי בעיר?" שאלתי במחאה כשקמתי מהכיסא, יצא לי יותר מדיי דרמטי בטעות.
"אני אסביר הכל. שב בבקשה במקומך" המורה אמר, רק עכשיו קלטתי שהמורה לא קרא לי להציג את עצמי. זה אומר שהסתבכתי? או שהמורה פשוט קלט שאני דיי 'התיידדתי' עם כולם אז זה בסדר.
המטרה התחיל לחרטט עד כמה העיר מדהימה לתיירים וכו וכו, ואז נזכר לסיים בדברים הרעים באמת (צחוק מרושע ברקע😈 פאק אני מצחיק את עצמי) בכל מקרה הוא סיפר על המצב הכלכלי הגרוע של העיר, על זה שכמעט שליש מהאוכלוסיה מובטלים וזה מביא להמון פשיעה באיזור העיר, והעובדה שמתחנפים שם בעיקר לתושבים ו.. אין לי כוח. יותר מדיי דברים להעיר על העולם המטומטם הזה. אבל העובדה שהמורה צינזר את הכל, הוא אמר רק שיש שם הרבה מובטלים וזהו. בלי הסבר ובלי תוספות. כאילו רק זרק עובדה וזהו.
השיעור נגמר, "השיעור נגמר בדרך קצת מבאסת לא?" הגיבור (שתכלס' אף פעם לא התעניינתי בשמו האמיתי) אמר לי.
"אבל זה נכון" משכתי בכתפיי, "אם אלה היו רק עלילות או וואטאבר הייתי מסכים, אבל זה נכון- ודיי עצוב" אמרתי במבט עצוב ומזוייף (אני מקווה שלא גילו שהוא מזוייף), אני קצת גרוע בלזייף ולשקר.
"כן.. טוב, אבל לא כל העולם רע" הגיבור ניסה להתחמק.
"מי?" "תתן לי מדינה ואני אגיד לך מה יש עליה" סיננתי, מעט בכעס (שאני מקווה שלא עלו על זה שהוא מזוייף).
"צרפת? אנגליה? אמריקה? ישראל? גרמניה? איטליה?" הגיבור התחיל, תן לי לקטוע אותך: "
"צרפת- מלוכה מחורבנת"
"אנגליה- המציאו את הפאות המוזרות"
"אמריקה- יותר מדיי מניפולציות במדינות שנכללות בחרא הזה"
ישראל- יש להם כפר של פאקינג רוצחים"
"גרמניה- עשו רצח עם"
"איטליה- ארץ כאב הבטן הלאומית" חפרתי לו.
"א-" הגיבור לא ידע מה לענות, הוט בא לענות לי וכאילו נבלעו לו המילים, ראשו ירד מטה והייתה מסביבו איזו תחושה אפלה כזו.
"טוב.. בכל מקרה, לא רציתי לבאס אותך- זו פשוט האמת" הסברתי לו והוא לא הקשיב, אף אחד בכיתה לא היה מרוצה ש'מלך הכיתה' מרגיש רע, כל התלמידים הסתכלו עליי במבט מתואב.
יום הלימודים נגמר, חטפתי כמה מכות מאותם התלמידים, רציתי להחטיף להם בחזרה אבל פשוט לא יכלתי, חוץ מזה לשחק אותה מסכן מול המורה יכול להיות רעיון טוב אלא אם כן גם המורה מת על הגיבור בצורה מוזרה וחשודה כזו.
שחכתי מהדבר שנקרא 'אוכל' בבית ספר, לא אירגנתי את התיק שלי כל כך טוב, החלטתי לשבת בבית הקפה הצמוד והזמנתי קורסון שוקולד ושוקו עם קצפת, סיימתי והשארתי טיפ למלצר (אני לא כזה מפלצת אתם יודעים) וחזרתי למקום האוהל, כשחזרתי ראיתי את רותם עדיין ישן ואת טראפלס מתעסק בטלפון שלו- מדבר עם מישהו.