מי זה?" נדחפתי לשיחה, טראפלס סימן לי לשתוק.
נקודת מבט- טראפלס
מספר לא מזוהה התקשר אליי, ידעתי שאצליח לתקן את 'הטעות' שלי.
"הלו, משלוחי מתוקים בע"מ, איך אפשר לעזור?" שאלתי בחיוך מזויף מבעד לטלפון, ואני רק בראש שלי: לא יכלתי לחשוב על שם יותר טוב לחברת מתוקים?
זה היה קולו של הגיבור: "אני רוצה להזמין מגש עוגיות שוקולד צ'יפס מתוקות" הוא הדגיש, זה גרם לי לגחך.
"אין בעיה, כבר מגיע" עניתי.
"תודה" הגיבור אמר וניתק.
הכנסתי את הטלפון בחזרה לתיק ודחפתי את הפרצוף של רין שהוצמד אליי יתר על המידה.
"נו מה הצלחת לעשות בבית ספר?" שאלתי את רין.
"הרבה יותר משאתה הצלחת לעשות יא כושל" רין אמר לי.
"תסתום אני מתקדם מצויין" עניתי במבט סנובי.
"מהשתגיד" רין משך בכתפיו, "סיפרתי לו על כמה מדינות רעות בעולם (תכלס' איזה מדינה לא) ודרבן מסומנת ב-וי, אנחנו יכולים לפלוש לשם כבר בקרוב" רין אמר לי, דאמיט הוא באמת התקדם המון, לעומתו אני מרגיש חרא, אני שונא את ההרגשה הזו, זה מזכיר לי מה שאבא שלי היה עושה לי.
"רוצה להרחיב לי איך אתה מתקדם?" רין שאל אותי ובלעתי רוק בעצבנות.
"אני.. הולך לגרום לו לסמוך עליי, ולעשות מה שאגיד לו לעשות, זה יכלול את התרת הכלא שהוא עשה על הערים- חוץ מדרבן שכבר משוחררת, בסדר" גלגלתי עיניים.
"אתה אף פעם לא תשתנה אה? אתה יהיר מדיי, אתה לא יכול להשיג הכל יחד כאן, זו משימה קבוצתית למיטב זכרונך" רין דפק בראשי כאילו היה אגוז קשה לפיצוח (תכלס' אני מסכים עם התיאור הזה).
"אני אצליחחח" התלוננתי בצורה קצת ילדותית ושפשפתי את ראשי מהמכה.
"ועכשיו אם לא אכפת לך- אני צריך לעשות את העבודה שלי" אמרתי בשחצנות, אני בטוח אצליח להשיג את כל זה, אחרי הכל- להשיג גל מה שאני רוצה זה בדם שלי.
קמתי מישיבת השיחה שלי והלכתי לעבוד, לקחתי את בגדי האופה שהכנתי והכנתי עוגיות (הפעם טעמתי אותם קודם לכן- העוגיות האלה חייבות לצאת הכי טובות שאפשר), והגעתי שוב לביתו של הילד ה"גיבור".
דפקתי לו שוב בדלת, הפעם לא חסכתי בדפיקות חזקות (אין לי סבלנות מרובה הפעם), אימו של הגיבור פתחה לי את הדלת.
"תודה רבה" אמרה לי האמא בנימוס.
"בשמחה, מתי שתצטרכו אותי" אמרתי בחיוך והנחתי את העוגיות בשיש המטבח, בדיוק כשעשיתי את זה הגיבור עבר במסדרון, עם בגדי הספורט שלו (תזכירו לי לנסות להעיר שוב את רותם משנתו- תורו הולך ומגיע).
הגיבור הגיע לקחת עוגייה.
"אל תאכל את זה עכשיו, אתה לפני אימון" האמא של הגיבור אמרה.
"אל תדאגי, אלה עוגיות בריאות, אנחנו מוכרים כאלה פעם בשבוע, כי תתפלאו גם אנחנו מודעים לבריאות של אנשים" אמרתי כשצחקתי למעט.
האמא הייתה קצת בהלם ושתקה, הגיבור גם גיחך, "טוב; הפעם הן מעולות" "מצחיק שבפעם הקודמת הן נראו הרבה יותר טעימות ועכשיו דווקא פחות" הגיבור הזיז את העוגייה בידו בחן אותה מכמה זוויות, "אבל בעצם הפעם הן הרבה יותר טעימות מבפעם הקודמת".
"כל דבר בעולם הזה יכול להטעות" אמרתי לו והלכתי משם.
נופפתי לאמא ובן מפתח הדלת לשלום בחיוך והלכתי משם.
"אני מרגיש שדיי הלך לי טוב" הייתי גאה בעצמי.
הטלפון שלי צלצל, אני חייב להחליף צלצול, הצלצול הזה מטריף אותי, זה היה רותם, ישר מפרצוף עצבני עלה לי חיוך על הפנים משום מה.
"טראפלס תתפור לי מדי איגרוף, אני מאחרר!!" רותם צרח עליי בלחץ.
"מה באמת? אתה מאחר? אוי" אמרתי בפרצוף תמים שאני מנחש שמזל שרותם לא ראה, אבל הרגשתי אותו מנסה להרביץ לי דרך המסך, זה הצחיק אותי.
"אני כבר חוזר ומכין לך" אמרתי וניתקתי לו.
החלטתי שבאמת עליי למהר כי רותם ולחכות זה לא השילוב הכי כיפי בעולם.
YOU ARE READING
חבורת השטן
Science Fictionחבורה של שדים אידיוטיים שמנוהלים ע"י השטן מנסים להשתלט על העולם, דבר שאפשרי רק אם יקחו שליטה על הערים הכי יפים בעולם. הם חזקים בטירוף אז מה מונע מהם? כל זאת ועוד בספר😊😇
