דין. לא. קרא. לי. יפיפיה. Part 14

356 28 21
                                    

*ג׳ואי*
״קום!!״ צרחתי לראיין באוזן והוא קם בבהלה. ההנגאובר שלו צרח לרחמים ממני ״פאק ג׳ואי, מה עשיתי לך רע?״ קפצתי על המיטה ״לא עשית כלום״ המשכתי לקפוץ בקלילות על המיטה ״איך אין לך האנגאובר?״ שאל בצרידות ״שתיתי כמויות של מים, אכלתי מלא דברים מטוגנים, ושתיתי קפה!״ אמרתי, אחוזת דיבוק.

״את מתנהגת כמו שיכורה ואת לא שיכורה בכלל, אפשר הסבר?״ נחתתי על המיטה ״נולדתי ככה״ הנדתי בראשי אליו. כמעט שלוש שעות רצופות התמזמזנו אתמול בלילה, והוא אפילו לא ניסה לגעת בי- כמו שהבטיח.

אבל אני לא יכולה להסתיר את זה שבחנתי כל קובייה וקובייה שלו עם לשוני. השארתי לו שלושה היקי על הצוואר, ולי הוא לא חסך והשאיר שלושה על הצוואר ואחד על עצמות הבריח שלי. זה היה לילה לוהט, שבכולו יכולתי להרגיש את הזקפה הרותחת שלו.

באיזשהו שלב  נתתי לו להשתחרר. כי בכל זאת, מסכן הגבר.

עכשיו אני בוהה בתווי פניו, שערו הג׳ינג׳י שפרוע בצורה סקסית, פלג גופו העליון מחוטב בצורה כל כך יפה. ״אני הולך להביא מים״ הוא הכריז בעייפות ״לא לא לא, אני אלך להביא! אתה האורח שלי לא אני שלך״ אמרתי בנמרצות בלתי נסבלת והוא עיקם את פניו בכאב.

ירדתי במהירות למטה ולקחתי בקבוק מים, כדור לכאב ראש, ובייגל. ארוחת הנגאובר מושלמת. עליתי בחזרה למעלה ופתאום ראיתי את דין יוצא מחדרו, נשארתי באמצע גרם המדרגות והוא לא שם לב אליי. הוא ראה את דלת חדרי הפתוחה, שבתוכה היה את ראיין הישנוני.

פרצופו הפך זועף.

אבל למה? אתמול הוא נמרח על הדייט שלו כאילו לא הייתי בסביבה. והוא כועס עליי?

*דין*
קמתי למיטה מובולגנת למדי. והאנגאובר הכה בי. ראשי מחה בכאבים, וגרוני צרח בבקשה למים. יצאתי מהחדר באיטיות, עברתי ליד חדרה של ג׳ואי כשהאור והדלת פתוחים. על המיטה היה בחור ג׳ינג׳י, ראיין לייסטר. פאק!

הוא ישן איתה?
הוא ירד לה?
היא ירדה לו?
הם שכבו?
לא, אין מצב שהם שכבו. היא בתולה.

אחרי שבהיתי בו לכמה זמן שמתי לב לסימנים אדומים סגולים על הצוואר שלו. ישר הבנתי מהם. פאק פאק ועוד פעם פאק!

אני רוצה לשנוא אותו כל כך, אבל הוא חבר הקבוצה שלי, וג׳ואי מחבבת אותו. בא לי להיות שם במקומו, אבל אני לא יכול. יש לי עכשיו קטע, וג׳ואי היא הבת של המאמן. אני עדיין רוצה להיות במקומו כל כך.

״דין!!״ ג׳ואי אמרה בהתלהבות. בידיה בייגל בקבוק מים וכדורים נגד כאב ראש. ״ג׳ואי, תנמיכי את הקול״ פרצופה הפך מאוכזב, אני לא בטוח למה. ״טוב... קניתי בייגלים ודונאטס, זה יכול לעזור לך״ הנהנתי ״תודה, אני אלך לאכול אותם״ היא חייכה והלכה חזרה לחדרה.

אהבה קפואהWhere stories live. Discover now