אהבה קפואה

יש לי סוד

*דין*

יום ההולדת שלי התחיל בצורה הטובה ביותר שאפשר לדמיין. ג'ואי, אני, אדם, קולין, והחברה של ג'ואי- צ'לסי. נשארנו ערים עד אמצע הלילה ועשינו סיבוב ברים בעיר, ושתינו לא מעט. יום הולדת 22 היא יום הולדת חוויתי במיוחד אם שואלים אותי. אחרי שהגענו הביתה והתפצלנו כל אחד לחדרים שלו, כשצ'לסי נרדמה בחדרה של ג'ואי, ואני וג'ואי נרדמנו בחדר שלי כרגיל לשינה ארוכה במיוחד.

"בוקר אור סאנשיין" אמרתי לאישה היפה בתבל, שהייתה מעליי בחיבוק של מין קואלה וחייכה כשניסתה להתעורר. "בוקר טוב, חתיך" היא בהתה בי בעיניים עייפות ונוצצות. "עד כמה כואב לך הראש מ1-10?" כיווצתי את אפי בדאגה ושעשוע "8?" התגלגלה מגופי מחוץ למיטה. יצאתי מהמיטה גם אני ולבשתי זוג מכנסי טרנינג מעל הבוקסר.

ג'ואי הורידה את החולצה שלי ממנה וחשפה את גופה המושלם, לבושה אך ורק בתחתונים בצבע בורדו מתחרה. "זה היום הולדת הכי טוב בחיים שלי" בהיתי בגופה היפיפה עם עיניים כבדות מתשוקה. התיישבתי על המיטה תוך כדי שהסתכלתי עליה כמו טורף שרוצה לתפוס את טרפו.

היא שתתה כוס מלאה במים עם מגנזיום שמילאתי לה מקודם, לפני שהתעוררה. "יש לי הפתעה" התקדמה אליי באיטיות והתיישבה על חיקי, מצמידה את גופה לגופי. "מה ההפתעה ונוס?" היא ליטפה את החזה שלי וגרמה לי להסתכל מטה, היישר אל שדיה. "הזמנתי לנו חדר במלון, רק שנינו" הרמתי את גבותיי ומתחתי את שפתיי לחיוך קטן, תוך כדי שליטפתי את בטנה. "רק שנינו?" קולי יצא צרוד מתשוקה והיא הנהנה באיטיות "תוכניות גדולות ונוס?" ליטפתי את חיזה "אולי" ואז היא קמה ממני במהירות "תארוז כמה בגדים, וחליפה" נשענתי לאחור על אמותיי "חליפה?" היא התלבשה תוך כדי שענתה "אתה תדע למה".

—------------------------------

נכנסנו אני וג'ואי אל תוך המלון היקר שהזמינה לנו חדר בו. בתוך הלובי היו ציורים יקרים ועובדים בחליפות, פערתי את עיניי בהתלהבות. אני וג'ואי התקדמנו אל הדלפק, והעובד לא הסתכל לאישה שלי בעיניים כשנתן לה מפתח לחדר. "תודה, רונלד" חייכה בחמימות כשהשיב לה "בבקשה מיס. ארון" ג'ואי הסתובבה אל המעליות והשאירה את המזוודות שלנו למטה.

כשהגענו אל המעליות ג'ואי פנתה שמאלה אל דלת גדולה והקישה על קודן, הוא זמזם כשפתחה את הדלת החומה אל תוך מסדרון חשוך קצת. במסדרון היו עציצים ענקיים וציור ענק של אומן רחוב. ג'ואי לחצה על כפתור המעלית וחיבקה את מותניי בתלותיות כשחיכינו. "את ממש יפה היום ונוס, את תמיד ממש יפה, אבל היום במיוחד" קולי יצא צרוד והיא הסתכלה עליי בעיניים גדולות שחורות, שהחזירו את אור המנורות העמום במסדרון.

"זה בגלל היום הולדת שלך" קולה יצא עמום בגלל שפניה היו צמודות לחיזי. "לא, זה משהו אחר. זה כאילו את תכננת משהו גדול, משהו שגורם לך לקרון" הרגשתי ששפתיה עולות לחיוך בצמוד אליי. "אולי" צחקקה בערמומיות והכניסה אותי למעלית. תפסתי בירכיה והרמתי אותה בכדי שתכרוך את רגליה סביבי ופניה יהיו מול פניי.