מי אוכל זיתים על הפיצה שלו?! Part 8

310 28 2
                                    

חייכתי בניצחון לאחר שעשיתי את התרגיל, נראה שהייתי מהירה מאוד. כנראה בגלל שמלא זמן לא הייתי בזירת הוקי גדולה כמו זו שפה.

אבא הסתכל עליי ועשה לי עם השפתיים ׳זו הבת שלי׳ וחייך חיוך ענקי מגאווה ״ראיתם? אם ככה תחליקו אנחנו שוברים את כולם באליפות הזו״ גיחכתי למשמע דבריו, אף אחד מהקבוצה הזו לא מחליק כמוני. אבל דין כן...

״בנות, היה כיף להציג לכם עד כמה אתם גרועים. ומר דין קנס אל תבחן את היכולות שלי״ אמרתי לדין ולכל שאר הקבוצה כאשר הטירונים עמדו עם פיות פתוחים, אבא שלי, קני, ואחי הקטן עמדו שם עם חיוכים. אדם עמד שם צוחק על החברים שלו עד כמה הם גרועים, ודין, דין פשוט הסתכל עליי בקנאה, כעס, ועוד כמה רגשות שלא יכולתי לזהות.

״קנס, רוצה אתה לעשות את התרגיל? בא לי להשוות בינך לבין פור״ קולין, שאני עדיין עצבנית עליו בגלל מה שקרה לפני שבועיים בערך, אמר. ״ממתי אתה קורא לי פור?״ שאלתי, עד עכשיו הוא לא קרא לי פור.

״מאז שצרחת עליי להפסיק לקרוא לך ג׳ואי״ אה, נכון. יש מצב ששלשום היינו באיזו מסיבה והוא ניסה להתחיל איתי שוב, וקרא לי ג׳ואי. אז מרוב שכרות התחלתי לצרוח עליו שיפסיק לקרוא לי ככה. אופס.

״קנס אתה עושה את התרגיל?״ מישהו שאני לא מזהה מהקבוצה שאל. ״כן, למה לא?״ אמר והתקדם לתחילת המסלול עם מגינים על גופו וקסדה. הבנים מאחור צעקו לו ״שלוש, ארבע, ו...״ במין צחוק כזה.

הוא התחיל להחליק במהירות מעולה, כשהדסקית ׳דבוקה׳ למקל ההוקי שלו. דין עבר כל שחקן ושחקן וכשהגיע לנקודה בה היה צריך להכניס את הדסקית לשער, עשה זאת בשלמות והדיסקית השמיעה קול חבטה כאשר נכנסה אל השער.

מחאתי כפיים באיטיות והוא חייך אליי חיוך ניצחון. כאילו שהוא יכול לנצח אותי. ״אחי, סליחה. אבל ג׳ואי עדיין טובה יותר״ אמר אחד מחבריו לקבוצה של דין.
פרצופו של דין הפך חמוץ, והוא עדיין נראה חתיך.

גלגלתי עיניים בגלל המחשבות שלי ונראה שדין המקסים שלנו שם לב לזה. ״מה יפיפייה? קרה משהו?״ אבא שלי שמע את הכינוי שלו אליי וישר קפץ ״למה. אתה. קורא. לבת. שלי. יפיפייה. ?״ אמר בזעם שנראה לעין ונשמע בקולו.

פרצופו של דין הפך מפוחד, מאוד. ״אבא, אל תדאג! זה סתם כינוי שלו אליי. מי לא חושב שאני יפיפייה? הוא פשוט מוכן להודות בזה ולצאת גבר״ פרצופו של אבא שלי נרגע ״אל תיגע בבת שלי אף פעם קנס! או שאני כורת לך את הזין ומענה אותך״

אמר ודין שעדיין מפוחד עמד שם מלפניו ״כן המאמן, אני אשמור על הבת של מבנים אחרים כולל אני עצמי״ אבא שלי חזר לחייך וחיבק אותו. עכשיו שמתי לב שהטירונים עומדים שם וצופים במחזה ללא בושה, כאילו שזו סדרת טלוויזיה או משחק הוקי מזוין.

אהבה קפואהWhere stories live. Discover now