מזהירה, בפרק הולך להיות תוכן מיני. בתחילתו ובסופו אני הולכת להוסיף סימן.
*ג׳ואי*
״מזל טוב לחבר הכי טוב שיש!״ קפצתי על אדם הישן. ״לכי תזדייני״ מחא והעיף אותי ממנו בעייפות מוחלטת. ״איך זה להיות בן 20?״ הוא נעץ בי מבט ״היית חייבת להזכיר לי שאני זקן?״ הנהנתי במהירות ״כמובן״. ״מתי את יוצאת עם דין להורים שלו?״ הוא שאל בעייפות ״אחרי שנעשה את מה שרציתי שנעשה״, קמתי מהמיטה בקפיצה נמרצת.
״תתארגן בבגדי ספורט, מכנסיים ארוכים!״ אמרתי ויצאתי מחדרו. ירדתי למטה וראיתי את דין משחק עם קולין פיפא בסלון ״מי מוביל?״ שאלתי את שניהם, למרות שאני מודעת לכך שקולין מוביל עליו. ״אני!״ קולין היה נלהב מהעובדה שהוא שוב מוביל על הבן זוג החסר כישרון בפיפא שלי.
״דין, איך אני אוכל להשוויץ ביכולות שלך כשהן כל כך גרועות?״ אמרתי לו והתיישבתי לידו, מחבקת את מותניו בעייפות. ״את יכולה לספר להם על יכולות אחרות שלי״ הוא קרץ, רומז לכך שהיכולות הן במיטה.
״לא יודעת לגבי זה... אולי ננסה שוב?״ דין נהם והרים אותי על כתפיו, הפעילות עם אדם היא רק בעוד שעתיים, אז אין בעיה, אני חושבת...
״אני רוצה גלידה״ אמרתי על גבו ״אני אניח אותך על המיטה שלי ואביא לך גלידה״
הוא הגיע לחדרו והפיל אותי על מיטתו כשאני הייתי על גבי, הוא הסתכל עליי ברעבתנות. ״אל תשכח כף!״ אמרתי לו והוא הנהן, הוא יצא מהחדר והשאיר אותי לבדי.
קמתי מהמיטה שלו והסתכלתי בשידות לצידה, היו שם כמה חפיסות קונדומים פתוחות, מסטיקים שדין מכור אליהם, ו... המסטיקים האהובים עליי? באריזה סגורה?.
הוא קנה אותם בגללי? וואו.
המשכתי לפשפש בחדר שלו והגעתי לארון הגדול. בעוד כשלי יש חדר ארונות ענקי, לו יש ארון לא ממש קטן. פתחתי את דלתות הארון, והכל היה מסודר בקפידה. אבל רציתי למצוא את המגירה הכי מעניינת מבין כולן... בדקתי מגירה אחר מגירה עד שהגעתי אליה, מגירת ציוד ההוקי!
ידוע שלכל שחקן הוקי עם תקציב, יש שני זוגות מחליקיים- אחד למשחק ואחד אישי, כמובן שאת המחליקיים למשחק שומרים בחדרי המלתחות, אבל המחליקיים שיש לו פה זהות לאחרות. המחליקיים השמורים אצלו במגירה הן שחורות עם עיטורים כחולים, כשהמחליקיים האחרות בדיוק ההפך אבל אותו דגם.
בנוסף, במגירה יש מגנים, חולצות ומכנסי אימון, קסדה, ובובת ברווז קטנטנה. ״חזרתי עם הגלידה״ דין הודיע מאחור ״את יצור סקרן וקטן, הא?״ הסתובבתי אליו ״יצור?! ברצינות?!״ הסתכלתי עליו בכעס ״צודקת צודקת״ הוא חיבק את מותניי והתרככתי.
״מה הקטע של הברווז?״ שאלתי אותו ועיניו הסתכלו עליי ברוך מקסים ״האבא המאמץ שלי... כשהייתי ילד קטן והיה לי משחק ראשון בהוקי, הוא הביא לי את הברווז הזה ואמר לי שזה מה שיביא לי מזל בכל משחק. באותו המשחק ניצחתי, ומאז אני לוקח את הברווזון איתי לכל משחק.״
YOU ARE READING
אהבה קפואה
Romansaג'ואי לג'ואי ארון יש כישרון מיוחד בהוקי, ואבא שלה הוא אחד משחקני ההוקי הטובים בהיסטוריה. אחרי שבאוניברסיטה הקודמת שלה קרו כמה דברים שבסופו של דבר הובילו לזה שהיא עברה לאוניברסיטה בניו-יורק, איפה שאבא שלה מאמן את הקבוצת הוקי של הבנים והחבר הכי טוב של...
