אהבה קפואה

כמו בובות על חוט

*דין*
עמדתי מול דלת הפנטהאוז של המאמן, או מר ארון, או... לא יודע באמת, אני מפחד. אז ככה ג׳ואי הרגישה לפני שהגענו לבית שלי? אולי, אני חושב שאני הולך למות גם ככה היום. כשהוא יראה את כף ידי בכף ידה של ג׳ואי אני הולך להיות גבר מת.

״תירגע, זה רק מפגש עם אבא שלי, מה כבר יקרה?״ היא ליטפה את כתפי בניסיון לנחם אותי, אבל קולה נשמע רועד ועיניה נראו מפוחדות. היה ברור לשנינו שהוא לא הולך להיות מרוצה במיוחד בהתחלה. ״תחשוב על זה שלפני שבועיים גם אני הייתי על סף התקף חרדה מהעובדה שאני עומדת לפגוש את ההורים שלך, אבל הכל טוב״

לא הוצאתי הגה מפי, רק הנהנתי. עטפתי את מותניה בידי וליטפתי את השמץ לקימור בצידה והתחלתי להירגע, החום שלה קרן לידי וגם לי להרגיש ביטחון. היא צלצלה בפעמון הבית והרגשתי כאילו המוח שלי יתפוצץ ממתח. לקחו כמה שניות עד ששמעתי את מנעול הבית נוקש, מה שאומר שפותחים את הדלת.

הדלת נפתחה והמתח שבגופי קרן לאוויר, עוד שנייה וכבר יכלו לחתוך אותו עם מצ׳טה. ״פורי, התגעגעתי״ ניתקתי את ידי מגופה והמאמן ארון פרס את ידיו וחיבק את ביתו, הוא עדיין לא שם לב שאני עומד לצידה. היא השמיעה קולות חניקה קטנים והוא שחרר ממנה, אני עומד למות. הוא הרים את ראשו וראה אותי, פרצופו הפך מבולבל ״קנס, מה אתה עושה פה?״ לסתי התהדקה וג׳ואי פתחה את פיה ״אבא...״ היא תפסה את כף ידי ושילבה אותה בכף ידה ״אני ודין... ביחד״

חייכתי בלחץ אל המאמן והמבט שלו נהיה רצחני, בדיוק כמו של הבת היפה שלו. ״שניכם, ביחד, זוג,״ הוא ניסה לעכל את המידע ״אתה נגעת בבת שלי. אתה נוגע בבת שלי!״ המשיך ונראה שהוא מעצבן את עצמו, ניתקתי את ידי משל ג׳ואי. ״אני עומד להרוג אותך״ תפס בצווארי והכניס אותי אל תוך הדירה תוך כדי שלחץ עליו.

לא הוצאתי הגה, אני גם לא מתכנן להוציא אחד. ״אבא, תעזוב אותו״ ג׳ואי נגעה בידו והוא שיחרר את האחיזה בעורפי. ״למה דווקא עם הבת שלי קנס? כל בת בקמפוס רוצה אותך, למה דווקא הקפטן שלי בחר בבת שלי?״ החליק את היד שלו בשערו בעצבנות. ״אני אוהב את הבת שלך״ אמרתי במלוא הביטחון שיכולתי להשיג.

״וזה הופך את זה לבסדר?״ חייך חיוך קר, אז ממנו ג׳ואי ירשה את זה. ״כן, אני אוהב את הבת שלך, הכוונות שלי אליה הן רק טובות. והאישור שלך ממש חשוב, לשנינו. אתה יודע שאני לוקח כל דבר שאתה אומר ברצינות, ואני אתייחס גם לבן אדם שהכי חשוב לך בעולם ברצינות״ תפסתי בידה של ג׳ואי, שהייתה בשוק מהמילים שלי.

״ג׳ואי תלכי רגע למטבח״ אמר כשמבטו היה מרוכז אך ורק בי, וג׳ואי ישר רצה למטבח. ״עכשיו כשאנחנו לבד, שב פה קנס״ הוא דחף את כתפיי מטה כדי שאשב על הכורסא, וישב על הכורסא ממול. ״אני מכבד אותך הרבה יותר עכשיו, אתה יודע״ התגאיתי, כשהבן אדם שאתה רואה בו מנטור אומר לך דבר כזה אתה חייב להתרגש.