אהבה קפואה

תירגעי נמרה

*דין*
את השעה האחרונה ביליתי בחדר הלבשה רועש מהתרגשות ואדרנלין. בשביל לרכך את הלחץ שעובר בגופי, אני שמעתי מוזיקה כל הזמן באוזניות ולא הקשבתי לשום דבר חוץ מההדרכה של המאמן ארון לקראת המשחק. יש סיכוי שאצא מאיזון אם מישהו יפנה אליי עכשיו, כי יש אך ורק עשר דקות עד לתחילת המשחק ועוד יש לי שיחה עם המאמן. אני סומך על עצמי, אבל אני גם צריך את הרוגע שלי.

הידיעה שג׳ואי הולכת לשבת בשורה ראשונה עם חולצת ההוקי של האוניברסיטה עם שם המשפחה שלי עליה מרגיעה אותי יותר מכל דבר אחר, אבל אני די בטוח שאבא שלה לא יחבב את זה יותר מידי. קשרתי את נעלי ההחלקה והידקתי אותן אולי יתר על המידה, אבל זה מרגיש טוב לשים אותן. הרגשתי טפיחה על כתפי והסתובבתי אל קולין בשאלה, הוא הצביע על המאמן שהסתכל עליי בציפייה שאבוא.

הורדתי את האוזניות מראשי וניתקתי את הבלוטות׳ מהמכשיר הנייד שלי והלכתי אליו. ״דין, אני רוצה שתדע דבר ראשון. אם נפסיד, אני הולך לעשות לכולם כל יום אימון פונקציונלי בחדר הכושר. אני רק מזהיר״ הנהנתי, שנינו יודעים שלא נפסיד. הקבוצה שאנחנו מתחרים נגדה לא טובה כמונו, אבל אף פעם לא צריך לבוא עם ביטחון מופרז. ״אני מבטיח שלא נפסיד״ הוא הנהן אליי ברצינות רבה.

״דבר שני, אני סומך עליך. אבל אחרי המשחק שפישלת בו שנה שעברה בגלל שפצעת את היד ולא אמרת לי, אתה מתיישב על הספסל ברגע שאתה מתחיל להרגיש שחוק. אתה מבין אותי?״ כן, שנה שעברה דחפתי את עצמי יותר מידי לקראת משחק הגמר. מה שגרם לדלקת במפרק היד שלי שלא דיברתי עליה עם אף אחד. אבל עכשיו מגבילים את האימונים שלי ואת רשות הכניסה לזירת המשחק, ככה שאין לי ברירה אלא להישאר בריא.

״אני מבטיח המאמן״ אמרתי ברצינות ״בסדר, זה בערך כל מה שרציתי להגיד. תיצמדו לתוכנית המשחק ואם אתה מרגיש שצריך שינויים כלשהם תבוא אליי ואני אשקול אותם.״ הנהנתי בתשובה ובאתי ללכת ״וקנס, אל תנשק את הבת שלי אחרי המשחק כמחווה רומנטית או משהו. אם אתה לא רוצה להכניס אותי לכלא על תקיפת סטודנט״ אלוהים, המבט שלו חודר כל כך שאני יכול להישבע עכשיו שאני לא איגע בבת שלו אף פעם אם היה מבקש.

״אין בעיה המאמן״ הוא הנהן בראשו כדי לשחרר אותי. אנחנו עוד דקה צריכים להיכנס, וכולם כבר חובשים את הקסדות שלהם ומחזיקים את המקלות. גם אני עושה את אותה הפעולה כמו כולם ומסדיר את הנשימה הלא כל כך יציבה שלי. אחרי שסיימתי להתארגן על כל הציוד שלי כולנו נעמדנו בטור כדי לצאת למגרש כשנשמעה הכרזה. אני בראש הטור, מאחורי אדם, ואחריו כל השאר. אני ממוקד ורגוע, יציב.

נכנסנו לזירה שתי הקבוצות, שישה שחקנים משלנו ושישה משלהם. הכרזה השמיעה את שיר הפתיחה שלנו ״thanderstruck" של AC DC ואני יודע שהמשחק הזה הולך להיות מדהים, אני מרגיש את זה בכל העצמות שלי ובכל נים בגופי. הקהל שואג בהתרגשות ושתי הקבוצות מתחלקות לקווים של כל שחקן והשוערים בשערים. השופט הטיל את הדסקית ועוד לפני שהקפטן שלהם שם לב תפסתי את הדסקית במקל שלי והעברתי אותה לארון הקטן.