יצאתי מהמלתחות של הבנים והתחלתי ללכת לכיוון השיעור האחרון שלי להיום, כבר מתתי לעוף הביתה, להתרחק מכל הדברים המוזרים שקרו לי היום. יופי של תחילת שנה.
"זה לוק"
"אני די בטוח שזה לויד..."
"לא זה שם יותר נורמלי,"
"לויד זה שם נורמלי-"
"זה היה משהו שמתחיל ב'לוּ'..."
שמעתי שני אנשים מתלחששים מאחורי, את אחד מהם זיהיתי לפי הקול והמבטא האירי, זה היה אותו נער שראיתי ביער ושדיבר עם הארי אחרי המשחק. את השני לא זיהיתי, היה לו קול חלש יותר עם מבט חצי בריטי וחצי משהו אחר. וכמו כל בן אדם טוב אחר, צוטטתי להם כדי לראות על מה הנער האירי והבלונדיני מדבר.
"זה היה משהו צרפתי..." שמעתי אותו אומר.
"צרפתי? זה לואי יא אידיוט!" אמר הקול השני.
קפאתי במקום. פחדתי לדעת מה הם רוצים ממני.
"היי לואי?" קרא אלי הנער האירי, התחלתי ללכת מהר לכיוון השני מהם ושמעתי אותם הולכים אחרי. פניתי ימינה והתחלתי לרוץ. נכנסתי במהירות לדלת הראשונה שהייתה לידי, סגרתי אותה ונצמדתי לקיר.
הכיתה שנכנסתי אליה הייתה ריקה חוץ משני תלמידים, שלצערי היו סלינה וג'סטין.
הם היו צמודים אחד אל השני והסתכלו עלי במבטים מופתעים, היה נראה כאילו הם בדיוק התמזמזו לפני שהפרעתי להם.
"מה-" התחילה סלינה לאמר אבל קטעתי אותה "שששש" לחשתי וסימנתי לה להפסיק לדבר. היא השתתקה והסתכלה עלי במבט מבולבל.
ג'סטין הסתכל עלי גם הוא לשניה אבל אז חייך וצעק "לואי! מה לעזעזל אתה עושה פה?" הוא וסלינה צחקו ואני סימנתי לג'סטין אצבע שלישית.
הדלת של הכיתה נפתחה והבלונד האירי נכנס פנימה.
סלינה וג'סטין הפסיקו לצחוק. "אוי, הוא." אמר ג'סטין.
הבלונד האירי התעלם ממנו. "היי לואי, אפשר שניה לדבר איתך?"
"וואו וואו וואו, הוא לא הולך איתך לשום מקום!" אמר ג'סטין והתקרב לנער האירי.
תקעתי בו מבט מופתע.
"עזוב אותו! הוא איתנו עכשיו, אנחנו בדיוק היינו באמצע שיחה איתו, אתה יכול ללכת לדבר עם אחד החברים החנונים האחרים שלך."
"אני רק רוצה לדבר איתו לשניה-"
"ואני רוצה לדבר איתו לכמה שניות, אתה תצטרך לחכות בתור הורן." ג'סטין התקרב אל הנער עוד יותר.
הורן. זה גם מה שהיה כתוב לו על החולצת לקרוס. הנער הבלונד האירי הורן. שם יפה סך הכל.
"ג'סטין אתה מוכן לשתוק לשניה-"
"לא, אתה תשתוק! לך מכאן!"
לא הבנתי מה קורה כאן, הסתכלתי על סלינה אבל היא נראתה מבולבלת בדיוק כמוני.
"לואי עם החברה המגניבים עכשיו, לך תזחל אל החור שממנו יצאת, או שעלי להגיד מערה?" ג'סטין התחיל לנסות לגרש את הורן עם הידיים.
"לך מכאן! לך! קישטה!"
"ג'סטין-"
"שששש, קישטה. כלב רע!"
חייכתי, היה די מצחיק לראות את זה.
"לך ותחזור עם עצם." אמר ג'סטין להורן. עכשיו הייתי משוכנע לגמרי שהוא איש זאב. אבל וואו, לפי מה שראיתי עד עכשיו אנשי זאב יפים מידי בשביל להיות מפלצות.
הורן חייך "אני יכול לקחת עצם ממך."
ג'סטין עצר לרגע, הוא הסתכל כמה שניות על הנער האירי ואז סגר את הדלת והשאיר אותו בחוץ.
הוא נאנח. "קוץ בתחת."
"אממ תודה." אמרתי לו, לא יודע עדיין למה הוא הגן עלי.
"תודה?" ג'סטין חייך, אבל לא חיוך ידידותי במיוחד. "הו לא. רק רציתי שהוא לא יפריע לי בזמן שאני דואג שתקבל את מה שמגיע לך." הלב שלי התחיל לפעום מהר יותר פתאום.
ג'סטין התקרב אלי, דחף אותי בכוח לקיר ותפס לי בחולצה.
"טיילור עדיין לא הספיקה ללמד אותך לקח, נראה שאני אצטרך." אמר לי ג'סטין בחיוך מתגרה. סלינה רק עמדה וחייכה בצד.
"שפוטה." אמרתי לה בקול חנוק והיא החזירה לי מבט רצחני.
ג'סטין הרים גבות, חייך ושלח אלי אגרוף.
לפני שהספקתי להבין בכלל מה קורה היד שלי נשלחה ותפסה את האגרוף שלו, וואו אני נינג'ה היום. ג'סטין הסתכל עלי בשוק ולפני שהספיק להגיב דחפתי את היד שלו אחורה, השתחררתי מהאחיזה שלו בחולצה שלי וברחתי החוצה.
יצאתי מהכיתה בריצה, הסתכלתי אחורה אל ג'סטין שיצא בכעס אחרי ונתקעתי בלא אחר מאשר הנער הבלונד האירי הורן.
"לואי-" הוא התחיל אבל קטעתי אותו, "אתה יודע? עכשיו יהיה זמן מעולה לדבר איתך!"
שמתי יד על הכתף שלו והלכתי משם במהירות.
נתתי מבט לאחור, ג'סטין עמד במקום והסתכל עלינו במבט נוקב.
הורן נראה טיפה מבולבל.
לקחתי אותו הצידה, במקום מרוחק יותר מג'סטין.
לקחתי נשימה והורדתי את היד שלי מהכתף של הורן.
"אוקיי," אמרתי, "נתחיל באיך קוראים לך?"
"אמ-"
"ג'ייקוב? לוגאן? טומי?"
"נייל."
"הייתי קרוב"
נייל צחק. "אוקיי, רק חשבתי שבגלל שאתה מצטרף לקבוצת הלקרוס..."
חיכיתי שיגיד את האמת.
"וגם,"
הנה זה בא.
"עניין אותי לדעת מה עשית אתמול בלילה לבד עם נשק באמצע היער."
אמממ, מסתבר שניסיתי לצוד אותך.
"סתם," עניתי. "הייתי צריך להתאמן ביריה."
נייל הנהן. "בלילה? לבד? באמצע היער?"
נאנחתי. "מסתבר שאבא שלי חושב שזאת הדרך הכי טובה ללמוד..."
"אתה לא משקר."
"מה?"
"לא משנה... אז... מה ניסיתי לצוד שם?"
"לצוד? רק אמרתי שהתאמנתי ביריה, אתה יודע, בעצים וכזה-"
"לואי," נייל נראה רציני אבל לא מאיים, פשוט כנה. "מה ניסית לצוד שם?"
התחלתי להילחץ.
"אולי... אנשים כמוני?"
"א- אנשים כמוך?..." ידעתי למה הוא מתכוון. אנשי זאב, אבל פחדתי לענות.
"כן, אנשים כמוני." ענה נייל, הוא לא נראה לחוץ בכלל.
צלצול חזק הדהד במסדרון וכל התלמידים האחרונים שהיו שם כבר הלכו, נשארנו רק אני ונייל.
"אני באמת חייב לרוץ לשיעור-"
"או לא, אתה לא הולך עדיין. וחוץ מזה, לפספס שיעור אחד באמת יהרוג אותך?"
"אתה באמת תהרוג אותי?"
נייל חייך והסתכל אל מאחורי.
"זה יותר התפקיד שלי." אמר קול מאחורי הגב שלי, אותו הקול שדיבר עם נייל מקודם.
לפני שהספקתי להסתובב אליו ולראות מי זה, הוא שם שק על הראש שלי והכל נהיה חשוך.
YOU ARE READING
in the middle of the night
Werewolfללואי יש כמה בעיות במשפחה. אמו מתה לפני כשנה ממחלה ואביו צייד מפלצות שמצפה מלואי ללכת בעקבותיו. לילה אחד נתקל לואי בלהקה של אנשי זאב שמשנים את חייו לנצח, רק חבל מאוד שציידים ואנשי זאב לא יכולים לחיות ביחד. "חשבתי שלהרוג איש זאב הופך אותך לגיבור, אבל...
