"אז, למישהו יש תוכנית?..." שאל נייל.
משכתי בכתפי. "לא לי, אני רק רציתי להגיד את זה."
כולם הסתכלו על ליאם, בציפייה שלאלפא שלנו תהיה תוכנית.
"אמממ-" אמר ליאם ונראה לחוץ.
"אוקיי, אמממ, אנחנו רק צריכים-"
"טומו!" קטעה צעקה נשית את ליאם.
כולנו הסתובבנו וראינו את סלינה עומדת מאחורינו, ומבט מאוד לא מרוצה על פניה.
"שיט." אמרתי ומיהרתי להתחבא מאחורי הארי.
ליאם שלף ציפורניים, כמו אומר לסלינה שאם היא תתקרב עוד קצת היא תצטער על זה.
זה היה נחמד לראות שמישהו שומר עלי ככה, אוליבר הוא חבר טוב, אבל בדרך כלל גם בן אדם שמושך אליו צרות.
ליאם לעומת זאת רק חיזק את הביטחון שלי לידו והרגשתי מוגן לידו.
סלינה לא נראתה מתרגשת מהאיום של ליאם, היא נראתה עצבנית.
הבנתי אותה, גם אני הייתי עצבני אם מישהו היה מכניס את אחד מהחברים שלי לצרות.
"אתה-" התחילה להגיד אבל קפצתי לכיוונה ועצרתי אותה לפני שהספיקה להמשיך את המשפט.
"אני יודע שאת כועסת, אני יודע שעשיתי טעות, אבל אנחנו מנסים לתקן אותה, וחייבים למהר. בבקשה את חייבת לסמוך עלינו, את בסכנה."
דיברתי כמה מהר שיכולתי כדי שהיא לא תעצור אותי באמצע.
"כן," היא ענתה לי בכעס "כולנו בסכנה, ובאשמת מי זה!?"
התעלמתי ממנה. "הרופאה שהגיעה לבית הספר- היא בעצם ציידת, היא תהרוג אותך ואת שאר הערפדים אם תיכנסו לחיסונים."
סלינה עצרה רגע מלכעוס, לא נראה שהיא ידעה שהחיסונים הם מלקודת.
"אז חייבים להזהיר את כולם עכשיו!" אמרה ונראתה מבוהלת מאוד.
שמחתי שהיא הקשיבה לי, בהתחלה לא הייתי בטוח שזה יעבוד.
"היו כמה מקרים בתיכון שגרמו לבית הספר לשים אזעקה בשער." אמר ליאם, "אתם יכולים לנסות לברוח, אבל ברגע שאחד מכם יעבור את השער האזעקה תופעל."
"אולי הם יצליחו לצאת לפני שסטיבי תגיע? איפה החיסונים מתקיימים?" שאל הארי.
"במשרד המנהלת, שלצערנו נמצא צמוד ליציאה," ענה ליאם. "ברגע שהאזעקה תופעל סטיבי תוכל לצאת ולירות בלפחות שניים מכם לפני שיספיקו לצאת."
"רובה לא יעשה רעש? יתפסו את סטיבי ויביאו משטרה." אמר זאין.
"לא." עניתי וחשבתי "אבא שלי תמיד אומר שסטיבי היא בן אדם אחראי ומאורגן, ולפי מה שאני מכיר ממנה זה נכון. בטח יש לה גם קשת מוצלבת בתיק. היא פשוט תירה בכם בעזרתה, אף אחד לא נמצא בחוץ בשעות האלה, אף אחד לא יראה." אמרתי. לא ידעתי מה אפשר לעשות, יש לה יתרון עלינו.
"אז תחכה לה הפתעה בחוץ." אמרה סלינה.
"אני אלחם בה בזמן שהשאר יברחו."
"אהבתי את הגישה," אמר ליאם "אבל היא תהרוג אותך, הערפדים האחרים לא יסכימו לזה. וחוץ מזה- את לא יכולה להשתנות, אנשים יראו אותך."
"אולי סטיבי בכלל לא תוכל לירות בהם?" אמר זאין. "יש שומר בשער נכון? קוראים לו פאול. דיברתי איתו כמה פעמים. הוא יראה אם היא תנסה לעשות משהו."
"נכון, אבל הוא גם יעצור את הערפדים מלצאת מהשער." ענה הארי "למה לעזעזל התיכון שלנו כל כך מאובטח?!"
"אז מה אנחנו עושים?" שאל נייל ושוב המבטים של כולם הופנו לליאם.
"א- אני-" אמר ליאם ואז הרכין את ראשו "אני לא יודע..."
"אתם אנשי הזאב לא יודעים לעשות כלום..." אמרה סלינה ונאנחה "זה לא כזה מסובך. אבל אתם הכנסתם אותנו לזה, אז אתם תצטרכו לעזור לי להוציא אותנו מזה."
כולנו שתקנו, מחכים לשמוע מה יש לה לאמר.
"אנחנו צריכים תוכנית-"
"תאמת," עצרתי אותה "אני כבר אמרתי את זה."
סלינה תקעה בי מבט מאיים. אולי באמת מה שאמרתי לא היה קריטי לכרגע...
רק אולי.
"אתה מסיח את דעתי! איך אני אמורה לחשוב ככה?" נזפה בי סלינה, ואז היה נראה שרעיון עולה במוחה. "הסחת דעת! בדיוק! סטיבי עובדת עם אבא שלך נכון?"
שאלה אותי ואני הנהנתי.
"אז כל מה שאנחנו צריכים זה שתיתן לה סיבה לצאת מהמשרד של המנהלת בלי נשק,"
"ואיך אני אעשה את זה?" שאלתי, ידעתי שאם אני אבקש ממנה לבוא אחרי לאנשהו היא לא תחשוב שזה חשוב מידי.
"קל. תלך מכות עם מישהו, היא בטח תבוא לעזור לך." ענתה סלינה בחיוך.
"אמממ, לא רעיון ממש טוב, אני לא בדיוק הבן אדם שהולך מכות עם אנשים."
סלינה חייכה "איתנו כן."
"את מתכוונת ש- לא אין סיכוי." מחיתי.
"אפשר להסביר את כל התוכנית שלי בבקשה? לא נשאר לנו הרבה זמן!" אמרה סלינה.
נאנחתי והנהנתי.
"פאול לוקח הפסקה עוד עשר דקות ועושה סיור קצר בפנים. זה נותן לנו חלון של רבע שעה לברוח."
"אתה בטח לא ידעת את זה." לחש לי נייל.
"יצא לי להבריז כמה פעמים, אני לא כזה חנון!" עניתי לו.
"באמת? מתי הייתה הפעם האחרונה שהברזת מרצונך?"
"אמממ, הרבה אה- פעמים..."
נייל גיחך.
"אני אלך למצוא את שון ומלאני," המשיכה סלינה. "הם בטח ביחד, אני אקח אותם לשער. לואי, אתה תצטרך ללכת אל ג'סטין ולעצבן אותו, מה שלא יהיה כל כך קשה. תיתן לו לתת לך מכות."
לא ידעתי אם אני אוהב את התוכנית הזאת או לא, מצד אחד אני יכול לעצבן את ג'סטין, אבל מצד שני הוא יעיף לי מכות. מה שבטוח הוא שסלינה אהבה את התוכנית.
"אוקיי, לעצבן את ג'סטין, לתת לו להעיף לי מכות, לקבל עזרה מציידת." אמרתי.
"ואז צריך מישהו שקט וזריז ומישהו שיכול לדבר הרבה." המשיכה סלינה.
זאין ונייל חייכו והסתכלו אחד על השני.
"מי אתה חושב שיכול לעשות את זה זאין?" שאל נייל בחיוך.
"אתה בהחלט מדבר הרבה." השיב לו זאין.
"מעולה," אמרה סלינה. "אתם תלכו להגיד למנהלת שמישהו רב עם לואי ושהוא צריך עזרה, אם הכל ילך טוב אז המנהלת וסטיבי יבואו לעזור ללואי ואתם תיקחו את הנשק של סטיבי. אם הכל ילך פחות חלק אבל עדיין מספיק טוב, רק סטיבי תלך ונייל יצטרך לדבר עם המנהלת ולהעסיק אותה בזמן שזאין יגנוב את הנשק מהתיק של סטיבי."
"נשמע טוב." אמר זאין.
"אבל..." הוסיפה סלינה "אם העניין לא ילך חלק בכלל, יש סיכוי שרק המנהלת תלך לעזור ללואי. במצב כזה נייל יצטרך להעסיק את סטיבי בזמן שזאין גונב ממנה."
נייל וזאין החליפו מבטים ובלעו רוק, ליאם והארי נראו מוטרדים גם הם.
כנראה שרק אני הייתי משועשע מכל זה.
"ואם אף אחת מהם לא תלך?" שאל נייל.
"אני לא מאמינה שזה יקרה," אמרה סלינה "אבל במצב שכן- נייל יצטרך להעמיד פנים שהוא חוטף התקף לב, יהיה קשה יותר לזאין לצאת עם הנשק בלי שיבחינו בו אבל זה מה שיש."
נייל חייך חיוך גדול, נראה היה שהוא משועשע מהרעיון של לחטוף התקף לב מזויף.
"נייל נראה מרוצה," לחשתי להארי.
"זאין לא." לחש לי הארי בחזרה.
"זאין אף פעם לא מרוצה." השבתי לו ושנינו צחקנו.
"ליאם, אתה תצטרך להיות ליד לואי." המשיכה סלינה.
"כשסטיבי או המנהלת יצאו מהמשרד, נייל או זאין יצטרכו להתקשר אלייך. ברגע שאתה מקבל את השיחה ורואה שהכל הולך לפי התוכנית אתה מוציא את ג'סטין לשער לפני שמישהו יראה אותו." אמרה סלינה וסגרה את העניין.
פתאום התוכנית נראתה מבטיחה, יכול להיות שיש לנו סיכוי.
"ואני?" שאל הארי.
"אתה לא עושה כלום." ענתה סלינה. "אסור שסטיבי תראה אותך, אם היא תגלה שאתה האקס של טיילור היא עלולה לחשוד שאתה קשור לזה איכשהו, ואז היא תנסה לגלות אם אתה איש זאב או ערפד, ולמקרה ששכחת, אתה באמת אחד מהם."
הארי נאנח, ידעתי שהוא מאוכזב שהוא לא יכול לעזור.
"ולואי?" הוסיפה סלינה.
"כן?" שאלתי.
"תהיה עדין עם ג'סטין."
או, הוא זה שיעיף לי מכות ואני צריך להיות עדין איתו? תודה לה על הדאגה באמת.
"וליאם, אתה חייב גם לוודא שלואי לא משנה צורה כשג'סטין מכאיב לו."
"שמח לדעת שאתם סומכים עלי." עניתי, למרות שאפילו אני לא בטחתי בעצמי בקטע הזה.
"קדימה! ההפסקה של השומר עוד חמש דקות!" אמר ליאם וכולנו התפזרנו לעמדות.
אני הולך לחטוף מכות, ליאם יצפה בי חוטף מכות, הארי ונייל באים איתנו כשהם מוכנים לרוץ למנהלת כשג'סטין מתחיל להעיף לי מכות, סלינה הולכת לחפש את שון ומלאני והארי הולך להעסיק את עצמו בדרך אחרת בינתיים.
אם הכל ילך טוב אז נצליח בלי בעיות.
הייתי חייב שזה יעבוד, אחרי הכל זה באשמתי.
"היי," לחש לי הארי "זה לא באשמתך אתה יודע."
"מה? איך ידעת שעל זה אני חושב?" עניתי בבלבול.
"חלק מהכוחות של אנשי זאב זה לקרוא מחשבות." אמר הארי וקרץ לי.
לרגע אחד ממש נבהלתי מהרעיון שהוא שמע את שאר המחשבות שלי, אבל אז נרגעתי כששמעתי את פעימות הלב שלו משנות קצב, רמז לכך שהוא משקר.
לקחתי נשימה עמוקה.
בואו נלך להבריח כמה ערפדים.
YOU ARE READING
in the middle of the night
Wilkołakiללואי יש כמה בעיות במשפחה. אמו מתה לפני כשנה ממחלה ואביו צייד מפלצות שמצפה מלואי ללכת בעקבותיו. לילה אחד נתקל לואי בלהקה של אנשי זאב שמשנים את חייו לנצח, רק חבל מאוד שציידים ואנשי זאב לא יכולים לחיות ביחד. "חשבתי שלהרוג איש זאב הופך אותך לגיבור, אבל...
