owned by the devil (boyXboy)🔞

פרק 16

נ.מ. מרקוס

-לפני שבוע-

אני נוסע למלון שבו אחי היה אמור להימצא. אני יוצא מהמכונית ורואה את אחי הגדול מביט בי, משותק.

אני עוצם את עיני, לא מאפשר לרגשות שלי להשפיע על השיחה.

אני נלחם בדחף לחבק אותו ולבכות על צוערו.

הוא מתקרב לעברי ומושיט את ידו ללחיצה.

"שנשב לאכול משהו ונתעדכן?" הוא שואל בחיוך

++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

"למה חזרת?" אני שואל, מוותר על שיחת החולין,

"טוב לראות גם אותך, אחי הקטן." הוא אומר בעוקצנות, "שמעתי שאבא חולה, אני רוצה לראות אותו, אני לא מוכן לחיות בתחושת החמצה." הוא מספר.

"אתה חושב שהוא ירצה בכלל לראות אותך?" אני שואל

מבטו קופא עלי, ואני מרגיש לא בנוח עם השאלה חסרת הרגישות שלי.

לוקה לוקח נשימה עמוקה לפני שהוא מתחיל, "בזמן שהייתי באיטליה פגשתי בחורה, תרזה. והיא מצאה חן בעיני, ואפשר לומר שממש הולך לנו ביחד." הוא אומר ומניח את ידו על השולחן במסעדה, את אצבעו מעטרת טבעת נישואים חלקה וכסופה.

אני מביט בו כלא מאמין, אני לא יודע בדיוק איך להגיב, אז אני מתחיל בלסגור את הפה ולומר "מזל -טוב" מאולתר.

הוא צוחק ואומר: "אחי! אני מתחתן, תביא חיבוק התגעגעתי אלייך!"

הוא קם נרגש ואני מחבק את אחי הגדול.

כאילו זהו?

נעלמתי ל -8 שנים ועכשיו אני חוזר עם אישה אז הכול נסלח?!

אני די בטוח שזה תרמית לירוש את העסק המשפחתי, הרי הוא הבכור.

כמה נוח, לברוח ואז לחזור כשאבא שלי חולה, עם בחורה שבתוך תתחלף בבחור בהמשך

אתה לא יכול לשנות את המיניות שלך בשביל ירושה!

"אני צריך לזוז, אבל אני חושב שיצא לנו להיפגש בקרוב." הוא אומר וקוטע את "האני האנוכי" 

-----------------------------------------------------------------------------------------

שוב סליחה שהפרקים כול כך קצרים, 

הרבה יותר קל לי לכתוב אותם ככה, 

וכפי שמישהי חכמה אמרה פעם:

"לא האורך קובע אלה הביצועים." - (זאת אימי החינוכית, כמובן.)

אל תשכחו להצביע ולהגיב את דעתכם על הסיפור!

יום טוב.