פרק 24

111 8 15
                                    


נ.מ. טום.

-לפני 8 שנים-

אני נוסע כמו משוגע על הכביש עד שאני מגיע לבקתה קטנה באמצע היער. אני יוצא מהמכונית בריצה, ופותח בתנופה את דלת העץ הכבדה.

לוקה שוכב על הספה ומעליו אחי הקטן. הם מתנשקים בתשוקה. ואני מרחם כול כך על שני הילדים האלה. "היי! סאנד, לוקה, אתם צריכים לצאת מכאן, עכשיו!" אני צועק וקוטע אותם.

סאנד קם במהירות מלוקה, ומסדר במהירות את בגדיו. "אני יסביר בדרך, למכונית." אני קורא ורץ בעצמי אל המכונית. הם נכנסים למושב האחורי מבולבלים.

אני נוסע במהירות בכביש, מתעלם מהרמזורים ומהתמרורים.

"טום, אתה מוכן להסביר לי מה קורה כאן?" שואל אותי לוקה בלחץ.

"אבא שלך גילה." אני אומר, ולמרות שאני לא מראה את זה כלפי חוץ, אני בהחלט נשבר מבפנים.

"מ-מה?! איך?" שואל אותי אחי הקטן, אני מביט במבטו המפוחד.

"תירגע, אוקיי סאנד? אני שומר עלייך. אני לא אתן לאף אחד בחיים לפגוע בך."

--------------------------------------------------------------------------------------------------

למחרת קברתי את אחי הקטן.

הבטחתי לשמור עליו. ונכשלתי.

מר אנדרס ירה באחי הקטן. מובן שהוא לא ידע שזה אחי,

הצלחתי להבריח את לוקה לחו"ל, לפחות הצלחתי להציל אחד.

אני שונא את עצמי כול כך בגלל שלא הצלחתי להציל אותו.

וככה נגמרו חיו של ילד בן 16.

כאילו כלום. כאילו קיומו חסר משמעות.

באותו היום הבטחתי לנקום.

אני יהרוס את כול מה שחשוב לאנדרס.

חלקכם חושבים שזהו סיפור של אהבה.

אבל זה גם סיפור אחר. סיפור של נקמה.

____________________________________________________

שאלה: האיתם רוצים לקרוא סיפור צד של לוקה וסאנד? 

כאילו, זה מעניין מישהו? כי שי לי רעיון נחמד (ועצוב) בראש.

אז תגיבו אם באלכם💖

שיהיה יום קסום,✨

אם אהבתם - תצביעו ותגיבו, (בהחלט מגיע לי😌)

owned by the devil (boyXboy)🔞Where stories live. Discover now