נקודת מבט הארי:
בימים הבאים ניסיתי לצור קשר כלשהוא עם לואי.
הרגשתי נואש.
הרגשתי שמצאתי את האחד שלי.
אלו לא היו אותם רגשות כמו לג'ק.
אני בטוח בכך.
ג'ק היה אגרסיבי, הוא היה השולט ואני חושב שזה מה שמצא חן בעיני באותה תקופה, הוא אכן לקח ממני את השליטה אפילו מעצמי.
הרגשתי שבלעדיו אני לא אוכל להתקיים.
לא הבנתי שזהו קשר רעיל, שהוא מנצל אותי. יותר נכון את גופי.
הוא עשה בי כרצונו ואני הסכמתי.
הייתי מטומטם.
נשבעתי לעצמי שלא אחזור לזה.
שזה טעות. שאני נמשך רק לבנות.
עברנו לדונקאסטר.
אמא חשבה שזה מה שיעשה לי טוב.
היא לא ידעה על ג'ק. או על האונס.
גם אני לא חשבתי שזהו אונס.
חשבתי שכך זה אמור להיות.
שזה אמור לכאוב ככה.
התבגרתי. ג'ק ביגר אותי.
מהילד התמים שהייתי הפכתי למישהו שהוא הפך אותי.
הוא שינה אותי.
חשבתי שאני לא מאמין באהבה.
חשבתי שאהבה לא קימת באמת.
מצאתי את לואי.
הוא ילד.
ילד כל כך מתוק ורגיש.
הרגשתי שאני נופל בשבילו.
לא יכולתי לראות אותו עם ליאם.
צוחק. מאושר.
הסיוטים בלילות נעלמו אחרי שפגשתי אותו. הוא עושה לי טוב.
אני חייב להלחם עליו.
***
באחת בהפסקות ראיתי את לואי יושב בקפיטריה עם חבריו.
שמחתי שהוא לא דבוק לליאם המעצבן הזה.
נדמה שהוא מחובר אליו בחוט.
הוא צחק מבדיחה שהבלונדי אמר וקמטים הפיעו ליד עינו.
הוא כל כך חמוד כשהוא צוחק.
"הארי, מה זה החיוך?" טפח ליאו על כתפי.
נערתי את ראשי והגבתי "איזה חיוך, בסך הכל חושב על ניצחון הדרבי אתמול" וואו.
השקרים יוצאים לי בקלות, חשבתי לעצמי.
ליאו הביט עלי במבט מוזר ואז העיף את מבטו לכיוון שהסתכלתי עליו. לואי.
מיהרתי לכתף את התיק על גבי ואמרתי לו "אתה בא להתחפף ולשתות משהו?" הוא הנהן לכיווני ובא בעקבותי.
ליאו שונה מהקבוצה הזו. שונה טוב.
החבורה הזו חבורה של נצלנים מפונקים ואני באמת לא יודע איך ליאו בקבוצה הזו.
אומרים שניק וליאו גדלו יחד ואין מי שיכול להפריד בינהם.
לי זה טוב, אני מרגיש טוב יותר שאני ליד מישהו עם קצת יותר שכל בקודקוד.
יצאנו מבית הספר ונסענו למועדון שהיה בקרבת מקום.
הייתי נואש לשתות משהו.
להעביר את המחשבות, אפילו לקצת, מראשי.
לאחר ששתינו לפחות בקבוק היינו שתויים עד מעל הראש.
הסתובבתי בכסא הבר וליאו שאל אותי " מה הסיפור שלך עם טומלינסון?" הרמתי את ראשי במהירות, הסתכלתי עליו ושאלתי בחזרה "איזה סיפור?" ניסיתי לשוות לקולי טון רגוע, אך הייתי שיכור מהתחת.
"אתה כל הזמן מסתכל עליו. הגבות שלך מכווצות ואתה נראה אובססיבי עליו. אתה הומו?" שאל בישרות.
נדהמתי.
כל כך קל לקרא אותי? נענעתי את ראשי במהירות שהרגשתי שצווארי כמעט נקרע. "מה פתאום!" עניתי בלחץ.
ליאו בחן אותי ואז פרץ בצחוק. "אתה הומו! איך לא עליתי על זה לפני?" ספק שאל ספק קבע.
הסתכלתי עליו חושש.
לא ידעתי כיצד יגיב.
"אל תדאג, חבר" הודיע לי "לא אספר לאף אחד עד שתהיה מוכן."
נרגעתי מעט אך עדיין ליבי דהר.
"נו, מה הסיפור עם טומלינסון?" חקר.
חשבתי מעט לפני שהגבתי,
"אני חושב שאני מאוהב בו"
YOU ARE READING
Chasing Shadows - Larry Stylinson
Fanfictionמכיל: תכנים מיניים לארילארילארי טריגרים: אונס התאבדות
