נקודת מבט לואי:
הגעתי לתיכון קצת חושש.
מצד אחד היה מוזר אתמול עם הארי.
מוזר שונה.
מוזר נחמד.
אבל אני צריך לחשוב מה אני עושה עם ליאם.
אני אשכרה בוגד בו.
זה לא פייר כלפיו.
מגיע לו מישהוא שיאהב אותו כמו שהוא אוהב אותי. הוא מלאך.
כנראה שאני יותר בכיוון של שטן.
כמו הארי.
איפה הוא באמת?
חיפשתי אותו במבטי אך התייאשתי כשלא מצאתי את מבוקשי.
הנחתי את חפצי הלוקר ולקחתי את ספרי מתמטיקה.
שיעור כפול היום.
יאיי.
הלכתי לעבר זאין ופרי שהיו עסוקים בלאכול אחד את השניה.
נעמדתי לידם כמו פוץ עד שהם שמו לב אלי והתנתקו.
הסיטואציה היתה מביכה.
הרגשתי גלגל שלישי כשזאין ניסה לצרף אותי.
לשיחה, אל תדאגו!
לא למזמוז. איכס. דוחים.
החלטתי ללכת משם. נייל חולה ולא יגיע היום.
כך שלח לי בהודעת טקסט, אם הוא חולה למה הוא ער בשמונה פאקינג בבוקר?
סימסתי לו חזרה מלא אימוגים פרחוניים ורקדנית פלמנקו אחת.
אוקי.
עוד לא התחיל יום ואני כבר משועמם.
ניסיתי להסתתר מליאם אך כנראה שגם הוא לא חיפש אותי בשעה כה מוקדמת בבוקר.
גללתי בפיד באינסטגרם.
מסמן לייקים לאנשים שאני מכיר, וגם לאלה שלא.
אד שירן הוא האייקון שלי.
יד משכה אותי איתה ונבהלתי לא ראיתי מי זה עד שנעצרנו בכיתה נידחת ואז הבחנתי.
הארי.
אוטומטית עלה חיוך על פני.
זה הבן אדם שאני רוצה באמת לראות!
הכיתה היתה אפלולית אך ראיתי סימנים על פניו.
"מה זה?" שאלתי בדאגה מעביר את ידיו על מכה יבשה מתחת לעינו.
"אייי זה כואב לואה!" הזזתי מיד את היד אך הוא צחק "אני סתם צוחק, הכל בסדר"
חייכתי ולא ידעתי מה לומר.
שתיקה השתררה בחדר.
אך זה לא הרגיש מביך או מטריד.
זה היה מושלם.
הסתכלתי אליו והרגשתי שאני לא צריך מילים כדי להסביר את עצמי. הוא פשוט היה שם.
"מי עשה לך את זה, הארי?" שאלתי בלחש מעביר את ידי בזהירות על פניו.
היינו צמודים.
זה הרגיש כל כך טוב.
"למה? תרצה לכסח אותו בשבילי?" שאל בגיחוך.
"אחפור לו קבר, הארי" צחקקתי והוא הצמיד אותי יותר אליו.
הסתכלתי עמוק בעיניו.
ראיתי שם עצב, אך גם שמחה.
רציתי לדעת מי עשה לו את זה אך מהמעט שהכרתי אותו ידעתי שהוא לא יספר לי.
התרחקתי ממנו קלות ולחשתי "חכה, אני צריך להפרד מליאם"
הוא הוציא את שפתיו כמו כלבלב מסכן וחמוד, לחצתי על אפו בשובבות.
נשבע שמצאתי את כולו מושלם.
הוא היה ללא פגם.
הוא חייך וגילה שתי גומות חמודות להפליא,
לחצתי עם אצבעותי עליהן ולחשתי "אפשר לגור בהם? הארי?" הוא צחקק ומשך אותי לחיבוק.
זה היה מפתיע.
נשענתי אליו.
התמכרתי למגעו.
הסנפתי את ריחו.
נשארנו כך מחובקים,
עד שנשמע הצלצול.
YOU ARE READING
Chasing Shadows - Larry Stylinson
Fanfictionמכיל: תכנים מיניים לארילארילארי טריגרים: אונס התאבדות
