נקודת מבט הארי:
פתחתי ללואי את הדלת כמו ג'נטלמן והוא חייך מובך, ממלמל 'תודה'
"חכה" אמרתי וכיסיתי את עיניו עם ידי.
הלכתי איתו עד שהגענו. הורדתי את ידי ממנו והוא פער את עיניו
"לונה פארק? אומיגאד הארי אתה מושלם!" חיבק אותי בהתרגשות ונישק אותי בהתלהבות.
ידעתי שהוא יאהב את זה.
חיכינו בתור והוא התרגש כמו ילד קטן.
נכנסנו ולואי ישר רץ לרכבת הרים.
בילינו את הערב כשאנחנו עוברים ממתקן למתקן, מחזיקים ידיים כשאנחנו על קרוסלת סוסים או מתנשקים כשאנחנו הפוכים ברכבת הרים.
חיכינו בתור לגלגל ענק וסוף סוף הגיע תורינו.
עזרתי ללואי להתיישב והתיישבתי לצידו.
התא מיועד לארבעה אנשים אך הלונה פארק לא היה עמוס כך שהיינו בתא לבדנו.
לואי הניח את ראשו על כתפי וסקרתי את הנוף הנגלה לעיני.
אורות צבעוניים והרבה אנשים.
ככל שעלינו נהיה שקט יותר.
הסתכלתי על לואי שנראה מהורהר
"על מה אתה חושב בייבי?" אני אמרתי הרגע בייבי? ממתי אני משתמש בכינויי חיבה?
לואי שינה אותי. עשה אותי קיטשי.
"על כמה אני בר מזל שהכרתי אותך."
ליבי דפק ויכולתי לשמוע גם את שלו.
התקרבתי אליו ואחזתי בלחיו עם ידי. הפגשתי את שפתינו לנשיקה מתוקה ומורעבת מלאת תשוקה.
"אני אוהב אותך" אמרתי ופערתי את עיני. אמרתי את זה בקול? כנראה שכן כי הוא הסתכל עלי מופתע.
זה מוקדם מידי לומר את זה. ידעתי.
עד שהכל מושלם אני הורס את זה.
למה? למה אני כזה טיפש?
למה אני לא יכול לשלוט על מה שאני אומר?
"אתה מתכוון לזה?" שמעתי את לואי שואל.
הסתכלתי עליו והוא נראה כל כך פגיע.
"ברור" אמרתי "איך אתה יכול לחשוב אחרת? מהרגע שראיתי אותך, הלב שלי עשה סלטה, מהרגע שדיברתי איתך, התאהבתי בך. בבטחון שלך. שהעמדת אותי במקום. בדרך שאתה מצחיק אותי ותמיד יודע מה לומר ומתי.
אני אוהב אותך, לואי טומלינסון ואף פעם לא הייתי בטוח במשהו כמו עכשיו."
סיימתי ונשמתי נשימה עמוקה.
"אני אוהב אותך, הארי סטיילס, כל כך הרבה"
דמעה ירדה מעיני וראיתי שגם עיניו נוצצות.
נישקתי אותו בכל כך הרבה תשוקה, בכל כך הרבה... אהבה.
הוא עצר את הנשיקה והוציא משהו מכיסו שנראה כמו קופסה. הוא הושיט אותה לעברי עם חיוך מבויש "אני מניח שעכשיו זה הזמן להביא לך את זה" לקחתי את הקופסה מידו ופתחתי אותה, טבעת מקסימה התגלתה אלי. נשנקתי. אף אחד לא הביא לי מתנה אי פעם.
"תודה לואי. אני אוהב את זה, אני אוהב אותך. אענוד אותה כל הזמן" הבטחתי.
ידינו הסתבכו אחת בשניה ולא הפסקנו ללחוש אחד לשני הבטחות ואמירות 'אני אוהב אותך' אך חזרנו למציאות כשפקיד הלונה פארק כחכח בגרונו והודיע שאנחנו צריכים לרדת מקרון הגלגל ענק.
פלטנו נשיפה וירדנו אוחזים ידיים.
הלכנו בלונה פארק ליציאה.
נשארה תחנה אחרונה לדייט הזה.
נכנסנו לרכב ולא הצלחנו להשתחרר אחד מהשני.
החזקנו ידיים תוך כדי נסיעה ויצאתי את הרכב כשהגענו למסעדה.
לואי אוהב אוכל איטלקי. וזו המסעדה הכי טובה שאני מכיר.
ירדנו מהרכב ונגשתי למארחת בכניסה
"שתי מקומות. סטיילס."
היא הנהנה והושיבה אותנו ליד החלון.
זו היה מסעדה מקסימה, משרה אוירה רומנטית.
למרות שגם במערה חשוכה היה אפשר להרגיש את האהבה שלנו, זה כאילו התגבר שם.
אורות צהבהבים השרו אוירה רגועה ואגרטל הורדים האדומים בהחלט רק הוסיפו.
פטפטנו על כל הנושאים שבעולם ומלצרית נחמדה שהציגה את עצמה כ"אריאנה" לקחה את ההזמנות שלנו, לואי הזמין פסטה פרמזן ואני הזמנתי סלט ירוק עם גבינות.
האוכל הגיע ורק שטענו הרגשנו כמה היינו רעבים.
לא הרגשנו את הגוף שלנו כשהיינו עסוקים רק ברגש.
אכלנו לאיטנו, משוחחים וצוחקים.
הנחתי את המזלג בצלחת ושמתי את ידי על בטני, "הייתי רעב" לואי הנהן אך פתאום התקרב אלי ולחש
"שבעתי, אבל לא יהיה אכפת לי לטעום משהו נוסף, אם אתה מבין אותי" הוא קרץ והלך אחורנית במבט תמים.
בלעתי את רוקי וסימנתי במהירות למלצרית "חשבון" שלמתי במהירות ומשכתי את לואי איתי למחוץ למסעדה.
הוא צחק צחוק מלאכי והשתרך בעקבותיי.
נכנסתי לרכב ואמרתי לו "תודיע לאמא שלך שאתה נשאר לישון אצלי היום" הוא הנהן והוציא את הטלפון.
התחלתי בנסיעה והייתי מרוכז בכביש ובמה לואי ואני נעשה עוד ממש כמה דק-
לפתע הרגשתי יד על ירכי מתקרבת לאט למפשעתי.
"אתה יודע," גיחך, "מצחיק אותי שאתה ממהר כל כך הביתה".
"לואי, אני בנסיעה" אמרתי לו מחניק חיוך.
"מה?" אמר בקול תמים, "אני לא עושה כלום"
הוא המשיך להעלות את ידו עד שהיה סנטימטר מהמקום הרגיש.
הייתי לגמרי לא מרוכז.
לואי הניח את ידו על מפשעתי ולחץ עליה, מוציא ממני גניחה.
בום.
הרכב התנגש ברכב אחר.
ראיתי שחור.
YOU ARE READING
Chasing Shadows - Larry Stylinson
Fanfictionמכיל: תכנים מיניים לארילארילארי טריגרים: אונס התאבדות
