אהבה בהפתעה

פרק לפני הסוף

אמור:

אני חטופה כבר שנתיים
לא מחפשים אותי?
נאור?
אמא?
אני עד כדי כך לא מעניינת ?
נאור בטח כבר בצבא או אפילו נשוי למישהי יפה.
אני מקווה שטוב לא לא כמו לי.
אבא לפעמים מעניש אותי שאני ילדה לא טובה .
העונש לפעמים הוא לא להתקלח כמה זמן או להתקלח במים קפואים או אפילו לרדת לצינוק שבאחוזה ולא לאכול שבוע או שבועיים.

האחוזה ענקית, יש לה שתי מפלסים אחד של העובדים ואחד שלנו.
אני מקבלת לפעמים ספרים או משחקים שיעבירו לי את הזמן.
למדתי לבגרות ועשיתי אותה לא אם משרד החינוך סתם לימודים כדי שיהיה לי השכלה.
אני יודעת איטלקית ,אנגלית ,ספרדית ועברית כמובן .

יש לי לוח שנה לספור את הימים אך שלא אבא הביא לי אותו אלה העוזרת של הלימודים שלי, בלה. היא בת 60 היא עובדת כאן מגיל 40 וברגע שהתחילה לעבוד פה ולגלות דברים איומים שקרו בבית הזה ושאבי או מישהו אחר עשי התחילו לאיים עליה שאם תתפטר ותספר  ירצחו את ילדיה בעינויים
היא הביאה לי לוח שנה בסתר ושמה לי אותו מתחת לכרית.

לפעמים אני מדמיינת את נאור במדים או אם אישתו או חברה שלו .
אני מקווה שהוא מאושר.
כפי שאני מכירה את אמא היא בטח חושבת שאני מתה יכול להיות שזה מה שאמרו להם.

אני יודעת שעוד כמה זמן יחתנו אותי ואני לא יודעת אם מי בדיוק, אבל אני יודעת שהוא מהמאפיה האיטלקית.
מצחיק לחשוב שפעם הייתי קוראת על הסיפורים שהגיבור מציל את הבחורה מהמאפיה או שגבר המאפיה הקר רוח מתאהב באישה ששידכו לו רק בשביל ילדים ויוצא מזה סיפור אהבה.
כמו אצל לוקה ואריה ויטיאלו או אפילו לוקאס וטליה שהוא הקיסר והיא שפחה עבריה חסרת תועלת או סקארד ושרה שלקחו צבא של מורדים והשתלטו על הארץ באותו זמן .
אני קוראת המון אבל תמיד אומרים לי
"זה לא יהיה כמו אצלך מותק, את בחיים האמיתיים לא בסיפור אהבה. אף אחד לא יציל אותך רק המוות"
בסופו של דבר שאני יצא מכאן ויתחתן אני יודעת שאני יתאבד. אני רוצה ללכת לעולם הבא לגלגול הבא.
להיות בעולם טוב.

אבא עשה לי בדיקות ואמר לי שאני עקרה.
אני יודעת שלא.
אני יודעת שלא כי אני מקבלת מחזור.
באמא איזה איש דביל.
שהוא סיפר לי צחקתי לו בפרצוף, אבל זה חא הצחיק אותו הוא שלח אותי לשבוע בלי אוכל רק לפעמים מים בצינוק
הייתי מורעבת , עייפה, צמאה לנקמה

החלום הכי טוב שחלמתי פה זה היה או עלי ונאור או על הרגע שבו אני לוקחת סכין או כלי נשק ודוקרץ אותו את מספר הימים שהייתי למטה בלי אוכל ומים עד שהוא כבר חא יהיה בין החיים.

לאחר 3 שנים:

נאור: קודקוד156" קראו לי בקשר "רות" אמרתי והלכתי לכיוון הרכב "נמצא מקום הנעדרת" קפאתי "שלח" אמרתי וקיבלתי בטלפון החסוי מפריצה את מיקום אהובתי "שלחו צוות " אמרתי "קבלתי הם בדרך" ענו לי ונכנסתי לב.מ.וו השחורה שלי.

הכביכול מיקום של אמור  הוא בבית כנסת ברומא 30 דקות ממני.
"הצוות שם" הודיעו לי בקשר והגברץי את המהירות "כאן קודקוד 894" אחד מאנשי אמר "דבר" אמרתי "הנעדרת מחןבקת אם אם מישהו" מה? "2 קטנות שם" אמרתי והחנתי את הרכב ליד מכוניות מקומיות "אני בא אמור" אמרתי והבטתי לשמיים ונשמתי עמוק.

נעמדתי מחוץ ללבית הכנסת הפאקינג ענק שבו אמור נמצאת.
שמתי את המסיכה ואת המגן גוף והסברתי לצוןת את התוכנית.

פרצנו אץ הדלתות וכולם קפצו ומלא גברים הקיפו אישה צעירה אמור.
אני והצוות ריססנו את כולם ואז הגבר שהגן עליה נרצח על ידי וואביה במהירות זיהה מי אני וכיוון את אקדחו לרקה שלה .

אמור:
אבי הצמיד לי את אקדחו לרקה וידעתי שהוא מסוגל.
לרגע חשבתי טוב אם אני  לא יעשה אף אחד לא יעשה ועשיתי בעיטה אחורית ופגעתי לו בביצים והוא התכווץ
וישר נאור ירה וצעקתי "אל תהרוג" הוא פגע ברגל בכוונה ורצתי לעברו "מה את עושה?" שאל "תביא לי" אמרתי והוא עמד בשוק לקחתי את אקדחו וכיוונתי מטווח אפס

"אוקי גבריאל רציתי להגיד שאמן שתסבול בגהנום, זה על אמא שלי" יריתי לא ברגל והוא נאבק "וזה על ה14 לילות " ירידתי צרור של 14 כדורים לראשו "ביי אפס" אמרתי ורצתי לחבק את נאור ולפני ששמתי לב הוא טרף את פי ברעב "התגעגעתי עליך.. כול..כך" אמר וקפתי ושמתי את רגלי בחיבוק על מותניו והתנשקנו בתשוקה.

ישבנו באותו והוא פתח בשיחה "14 לילות?" שאל "הוא שם אותי 14 לילות בצינוק שבבית וכול יומים חייל נכנס והייתי-" נחנקתי רק מלהגעד את זה "היית מה אמור?" שאל ועצר בצד והרגשתי שאין לי אויר ויצאתי בכביש מהם "ומה?" הוא צעק בשאלה וברחתי ממנו והוא אחרי "אמור!" צעק והתמותטתי בבכי "אמור ספרי לי" התחננן ונשמתי עמוק "הייתי צריכה להכניס את הזין שלהם לפה שלי" אמרתי בכול חנוק ונאור כילל "בן שרמוטה זונה" נעמדתי וחיבקתי אותו "תגרום לי לשכוח "אמרתי והוא הנהן "אנחנו חוזרים לישראל מתחתנים.-" קטעתי  אותו והתרחקתי "חוצפן" אמרתי בציניות והוא חייך את החיוך אם הגומוץ שלו "אתה לא הצעת לי אפילו" אמרתי ופרצתי בצחוק והוא התקרב ונישק איתי בלהט שגרם לי להתנשף.

ישבנו מחובקים המטוס והדיילת קראה בקריזה "נושאים יקרים העוד כ5 דקות תתחיל הנחיתה " .

נחתנו בישראל ובשדה התעופה אמא רצה וחיבקה אותי "ילדה שלי " אמרה ושנינו בחינו ואבא נתן ונאור שלי עמדו והוא אמר לנאור כמה הוא גאה והסתכלתי בפנים של אמא לא סיפרתי עלינו "תקשיבי אני ונא-" היא השתיקה אותי וקרבה מצח למצח "אני יודעת מהרגע הראשון ראיתי בעינכם את האהבה.