זה כבר כשלושה חודשים שאנדי מאושרת. היא סיימה את הסיבוב, היא החליטה להישאר בבריטניה. גם ת'ור וגם היא, מסתבר, מצאו את עצמם פה בלונדון היפה.
היא גרה עם ת'ור, שעכשיו עובד בעיתון המקומי.
אנדי עובדת על הספר הבא שלה.
אנדי הייתה מאושרת, הטבעת בידה נצצה, הזכירה לה כמה היא שמחה ומאושרת.
"חלב, עוף, שוקו, מה עוד אמרת?" היא מצמידה את הטלפון לאוזנה ורושמת בכתב יד מרושל על הדף בשולחן האוכל הקטן.
"דגנים." ת'ור אומר.
"אין בעיה," היא מחייכת וסוגרת את העט.
"נתראה בערב," הוא אומר.
היא מקפלת את דף הנייר.
"נתראה בערב, תמשיך לעבוד הא?" היא מכניסה לתיקה מפתחות.
"אל תדאגי לי אנדי קרטר."
גופה צמרמורת, היא בהחלט צריכה להתרגל לזה כבר.
"אמרתי לך שאני אוהבת אותך ת'ור קרטר?" היא יוצאת מהבית ומדלגת במהירות במדרגות קומה אחת עד ללובי הבניין.
"כן, חמש פעמים מהבוקר." הוא צוחק, "אני אוהב אותך, תשמרי על עצמך."
"אני רק הולכת לסופר," היא מגלגלת את עינייה למרות שאינו רואה.
הם נפרדים אחד מהשנייה והיא מנתקת את השיחה. מבלי לשים לב היא כבר הייתה בחצי הדרך לסופר.
שהיא נכנסת לסופר גברת מקיילד הקופאית מברכת אותה למזל טוב ואף מבקשת לראות את הטבעת.
אנדי התרגלה לזה, אולם זה קרה רק לפני חודש, אבל היא התרגלה לבקשות ולברכות, הן מזרים והן ממכרים.
היא לוקחת את עגלת הסופר וכשהיא מטייילת לה היא זורקת דברים לעגלה.
שיר שהיא לא זוכרת את מילותיו עולה בראשה, אז היא מזמזמת אותו בעליצות.
היא לא מבחינה בכך אך צעקה מעירה אותה, מבחינה בכך שמבלי לשם לב היא התנגשה בעגלה של בחור אחר.
לקח לה זמן לזהות את הארי, שיערו ארך וסגנון הלבוש שלו השתנה.
איך עיניו הירוקות נשארו ירוקות והמבט שנעץ בה לא השתנה.
צחוק חנוק נפלט משפתייה, "הארי?" היא מחייכת.
"אנדי, הי." הוא ממלמל.
אנדי כבר לא כעסה על הארי. למעשה היא הייתה כל כך מאושרת עם ת'ור שכבר הבינה שאין לה על מה לכעוס.
"הי," היא מחייכת, "מה איתך ואמנדה?" היא שואלת.
הארי מגרד בעורפו, "נפרדו." הוא אומר.
אני מקמטת את גבותייה, "אני מצטערת." היא עונה מלאה בחמלה אך ארשת הפתעה מחליפה את החמלה כשהארי צוחק.
"לא, זה בסדר. נפרדנו מזמן." הוא עונה ואנדי מהנהנת. "את זוכרת את הפעם האחרונה שנפגשנו?" הוא שואל.
כן היא זוכרת, עד כמה שהיא כעסה שהיא גילתה שהוא עבר לגור עם אמנדה.
"כן," היא אומרת לבסוף.
"אז נפרדתי ממנה ברגע שהלכת." הוא צוחק ואנדי לא יכולה שלא למחוק את החיוך מפנייה.
"מה?" היא שמעה טוב. למעשה היא שמעה טוב מאוד. היא פשוט רצתה לשמוע את זה שוב, עוד פעם אחת, אולי אם תצליח להקליט את זה בטלפון, זה יהיה נהדר.
הוא צוחק, "פשוט נפרדתי ממנה, די בגללך אם להיות כנה. אמרתי לעצמי שאת וההוא יוצאים רק שבוע בטח יש לי סיכוי איתך." הארי מחייך בכנות. הוא נתן לה לשמוע יותר ממה שציפתה.
ליבה פעם בחוזקה, הוא רצה אותה. הארי, באמת, רצה אותה.
היא לא יכולה להסתיר את חיוכה מפנייה.
"אז, מה קורה איתך ועם ההוא?" הוא שואל ומקמט את גבותיו, "לא נראה לי שבכלל אמרת לי את השם שלו."
אנדי מבולבלת, היא שמחה על הידיעה שהארי רצה אותה, למרות שזה לא משנה, כי היא מאושרת עם ת'ור. לפחות היא חשבה כך, בסתר היא מוציאה מהאצבע את טבעת האירוסין וקוברת אותה בחשאי עמוק עמוק בתוך כיסי מכנסי הג'ינס הצמודים שלה.
"אה, נפרדו." היא לפתע פולטת. מפתיעה את עצמה, משמחת את הארי.
"אני מצטער לשמוע," הוא מחייך ומתקן, "טוב, אני ממש מצטער אנדי אבל כל כך לא מצטער לשמוע." הוא צוחק וממשיך, "כלומר, הייתי יוצא במחולות, אבל זה נראה לי גס רוח, את לא חושבת?"
אנדי יודעת, היא צריכה להצטער ולהגיד שזה פליטת פה מטופשת, שהיא מאורסת באושר לת'ור ובעוד חודשיים מהיום תתקיים החתונה שלהם.
אבל היא צוחקת, "כן." היא ממלמלת. מאושרת למראה הארי המאושר.
"אז אני מקווה שזה לא מוקדם לך מדי, אבל מה לדעתך לצאת היום בערב לכוס קפה?" הוא שואל.
אנדי מהנהנת, "נשמע מצויין."
אמרתי או לא?
מעבר זמן מטורף - V
עלילה מתקדמת במהירות- V
סוללת את דרכי לסוף הסיפור-V
תהנו.
או
ש...
לא.
ותהנו לכם כי סביר להניח שבכל יום יעלו 2 פרקים.
YOU ARE READING
Be Strong For Me - H.S Fanfic Hebrew
Fanfiction"בבקשה," קולו חלש, הוא מתחנן, ספק אלייה ספק לאלוהים. "את חזקה." הוא משכנע את עצמו, "הם באים," עוד הבטחת שווא, הם אפילו לא בדרך, הוא יודע. אבל כף ידו אוחזת בחוזקה את כף ידה הקטנה, "עוד קצת," הוא לוחש לאוזנה ומנשק נשיקה קרה את מצחה, "את חייבת להיות ח...
