היא לא מספיקה לעשות שלושה צעדים לכיוון המנהרות, כאשר יד שרירית תופסת בזרוע שלה ושולחת אותה בחוזקה אחורית כנגד החזה החשוף של התוקף שלה.
אבל העניין הוא...
שזו בדיוק ההזדמנות שהיא ציפתה לה....
היא משתמשת בתנופה כדי לשלוח בעיטה מסובבת אל צדו של השובה שלה והוא נאנק בהפתעה ומשחרר את אחיזתו. היא כבר בדרך לזנק חזרה אל החשכה. לחפש את החבר הפרוותי החדש שלה, כאשר היא שומעת אותו קורא לפתע בשמה.
טוב... פחות קורא - יותר נאנק...
"טרייסי"
הגבר המסתורי אוחז בכאב בצד בטנו, במקום שבוא הברך שלה פגעה בו. היא מחניקה את החיוך הזחוח שרוצה לטפס על פניה. שמישהו יקרה לה קורבן עכשיו !
היא יודעת להגן על עצמה, להלחם כשצריך, והיא לא תהסס להשתמש בידע הזה כשאין לה בררה.
אומנם לא היה לה בדיוק אפשרות להראות את הכישורים שלה לפני כן... (היריב הקודם שלה הלך על ארבע ובנוסף החזיק סט שיניים חדות וטפרים), אבל הפעם זה קרב הוגן.
היא עדיין לא מתכוונת להוריד את המשמר,היא לא טיפשה. זה ברור שהיא תפסה אותו לא מוכן.
אז היא לוקחת כמה צעדים להציב מרחק ליתר ביטחון בינה לבינו לפני שהיא פונה אליו.
" אני אפילו לא אתחיל לשאול איך אתה יודע איך קוראים לי, כי יש לי שאלות יותר מעניינות על הפרק. כמו למשל... למה לעזאזל אתה עירום... ובכלל-...."
"דרייס" הוא קטע אותה.
"סליחה?!?!? " היא מרימה גבה.
אולי היא לא שמעה טוב. דרייס...
לא זה לא נשמע מוכר, וממש לא מתקבל כתשובה לשאלה שלה.
"קוראים לי דרייס" הוא נוהם. והטון שלו נשמע מתוסכל. הא... כי הרי ברור שהוא זה שיש לו זכות להיות מתוסכל מכל הסיטואציה.
" זה לא נשמע כמו תשובה לשאלה שלי " היא נוהמת חזרה. לא נהמה מרשימה כמו של ידידה הטוב ההולך על ארבע - אבל היא עדיין גאה בעצמה על הניסיון.
הוא מרים את מבטו להביט בה, כשעיניהם נפגשות קורה דבר מוזר ביותר - זרם של חשמל עובר מכפות רגליה ומטפס בכל גופה עד שהוא מכה בלבה וגורם לו להכפיל פעימה. משהו מוכר מכה בה, אותה חמימות, ההרגשה המוזרה בבטן התחתונה.
"חשבתי שזה רק יהיה הוגן... שגם את תדעי את השם שלי "
והעיניים. היא יכולה להישבע שהן מוכרות לה, שהיא ראתה אותן בעבר... זה לא הצבע... להרבה אנשים שהיא מכירה יש עיניים חומות... זה המבט ומה שמשתקף שם.
"זה אתה..." היא לוחשת, ועושה צעד לכיוונו. " אתה הזאב " היא קובעת...
קובעת ! לא שואלת. היא לעולם לא תלך כנגד האינסטינקטים שלה, הם זועקים שהיא צודקת.
העיניים שלו מבזיקות לרגע אדום והוא מהנהן....
אותו ההנהון החד והמוכר.
YOU ARE READING
הקורבן
Werwolfייתכנו שינויים בעקבות עריכת הסיפור. חייה של טרייסי ג'והנס מעולם לא היו קלים, עם זה היא יכולה להסכים. אם הייתם מכירים את סיפור חייה לא הייתם מהססים להגיד שהיא קורבן. קורבן להצקות, הקנטות, ואף אלימות מצד שכניה ותושבי העיירה. קורבן של החיים, אפשר להגיד...
