טרייסי התעוררה עם מה שהרגיש כמו האנגאובר הכי גרוע שחוותה אי פעם. יותר גרוע מהיום ההוא שהיא מצאה בקבוק בירה כמעט מלא ושתתה את כל תכולתו בלי לדעת מה היו השפעותיו... היא הייתה בת 12 והיא היתה צמאה.
היא השמיעה קול מחאה כשהראש שלה פעם בחוזקה וניסתה להתחפר עמוק יותר אל תוך השמיכה שלה. זו באמת הייתה חתיכת הזיה.
היא זכרה בבירור שהיה לה חם ואז היה לה קר ואת הרעידות...
אבל היו גם כמה דברים שהיא לא הייתה בטוחה לגביהם.
ההורים שלה הופיעו, היא חושבת. מפני שלרגע קצר היא הרגישה מגע של משהו חמים ונעים על מצחה.
היא זכרה מין ריח של משהו פראי וחם עוטף אותה, והדבר הכי הזוי שעלה במוחה היה דרייס. היא כמעט יכלה להישבע שהיא זכרתה אותו יושב בישיבה מזרחית, לבוש במכנסי טרנינג.
מוזר ומפחיד.
קרני השמש שביער נגעו בעורה החשוף. אולי זה לא היה רעיון נורא כל כך לצאת אל היער, בהחלט יותר נעים כאן, מאשר על רצפת המערה הלחה והקרה. היא התרוממה טיפה ופקחה עין אחת בעצלנות.
היא מצאה את עצמה נועצת מבט בעיניים של הזאב הענק שרכן מעליה... או יותר נכון...
בעיניו האדומות של דרייס.
טרייסי נעצה מבט וחיכתה שההזיה תחלוף. היא שקלה בדיוק שתי שניות אם לא פשוט לחזור ולקבור את עצמה חזרה אל תוך הפרווה הנעימה ולהתעלם מהעולם עד שמשהו בחייה סוף סוף יפעל בהיגיון. אבל לאחר דקה שלמה שבה אף אחד מהם לא זז, היא התעשתה על עצמה וחילצה את עצמה מבין הגפיים שלו
"מה לעזעזל ? מה אתה עושה פה ?
בבקשה תגיד לי שאני חולמת. "היא מיהרה לעמוד על רגליה.
הזאב רק המשיך להביט בה והזיז את ראשו הצידה בדיוק כמו כלב...
כלב חברותי ומבולבל. טרייסי נאבקה בדחף למצוא עיתון ולתת לו מכה טובה בראש.
"אני ממש לא קונה את תדמית הזאב החמוד והפרוותי " היא האשימה ודחפה את הזנב שלו שנח על המותן שלה
"ואני גם יודעת שאתה יכול להשתנות חזרה - אז כדאי שתתרחק ממני בזה הרגע ואל תעז לחזור, אלה אם כן אתה על שתיים ומדבר ! " היא איימה
הזאב גלגל את עיניו, בפעם המיליון ?
והתרחק עד שנעלם בין העצים.
"בעדיפות עם בגדים" קראה טרייסי אחריו
אחרי כמה רגעים ורשרושים מוזרים של הצמחייה הסובבת, יצא מבין העצים דרייס האנושי. לבוש במכנסי טרנינג - תודה לאל !
" את.ריירת.עליי " הוא האשים וניגב את הכתף החשופה שלו. היה לו גם את האומץ להיראות נגעל.
והנה שוב... נעלם כל זכר של דרייס החברותי
" מה אתה עושה פה ? " היא שאלה, כי אם דרייס יכול להתעלם מהשאלות שלה - גם היא יכולה להתעלם מההאשמות המגוחכות שלו
YOU ARE READING
הקורבן
Loup-garouייתכנו שינויים בעקבות עריכת הסיפור. חייה של טרייסי ג'והנס מעולם לא היו קלים, עם זה היא יכולה להסכים. אם הייתם מכירים את סיפור חייה לא הייתם מהססים להגיד שהיא קורבן. קורבן להצקות, הקנטות, ואף אלימות מצד שכניה ותושבי העיירה. קורבן של החיים, אפשר להגיד...
