"מוכן?" הנער בעל השיער המתולתל והעיניים הירוקות לחש לעבר החבר שלו לאחר שהוא הציץ מבעד לפתח דלת החדר.
הנמוך שמביניהם נראה מהוסס לפני שענה לו. אך לאחר כמה שניות ספורות בהן הוא הביט בעיניו של הנער המתולתל, שנראו בעלות ציפייה שהתשובה שלו תהיה חיובית, הוא נאנח בקול והנהן לחיוב, נושם נשימה עמוקה לפני שהחבר שלו מחייך בשביעות רצון ופותח את דלת החדר לרווחה.
חדר המבקרים היה קטן יחסית. תמונות מילאו את הקירות הלבנים, אקווריום קטן מלא בדגים שכן בצד החדר, ממלא את המקום בקצת צבע כחול. שולחן עץ היה מונח באמצע החדר, בו מצד אחד שלו התמצאו שתי כורסאות עור, ובצדו האחר כיסא משרדי מפואר.
החדר נתן למקום מראה מאוד מכובד, אחד כזה שנקי מחובות ולא זקוק לשיפוצים - פלצני במילים אחרות. אבל המציאות העגומה של המקום נראת לעין רק לכאלה שגרים בו ולא לאנשים שמבקרים בו.
בכיסא המשרדי ישבה גברת בחליפה מהודרת. לפי הלבוש שלה אפשר היה להבין שלא חסר לה כסף, במיוחד כשכולה מכוסה בתכשיטים מוזהבים שנראים יקרים מדי. לידה עמדה המנהלת של המקום, גברת פאוול, שנראתה לשם שינוי טרודה יותר מהרגיל. אבל זה לא נמשך להרבה זמן מאחר והיא הבחינה בשני הנערים נכנסים אל תוך החדר, מיד מלבישה על פניה חיוך.
"הארי. לואי. כמה טוב לראות שבאתם." היא החלה לומר, מסובבת את ראשה מיד לאחר מכן אל עבר הגברת שקמה מהכיסא ברגע שהשניים נכנסו. מנהלת המקום לחשה לה מספר דברים והתקדמה לכיוון היציאה מהחדר כשהיא מודיעה שהיא תשאיר את שלושתם לבד.
"תתנהגו יפה." היא ביקשה בקול שכמעט ואינו נשמע. בהחלט היה אפשר להבין שהיא לא מרוצה ששניהם הגיעו לפגישה הזאת לפי טון הדיבור שלה, אבל היא הייתה כבר רגילה להתנהגות המרדנית שלהם. רק אחד מהם היה אמור להגיע הנה, אבל כמו תמיד שניהם הגיעו יחד.
הגברת שעמדה מאחורי שולחן העץ חייכה לעברם וסימנה להם להתיישב ממולה. לואי הביט בהארי שהתקדם בחיוך אל עבר הכורסאות, מתיישב על אחת מהן כשהוא מסובב מעט את ראשו ללואי ששוב נראה מהוסס. הוא סימן לו לשבת והחזיר את מבטו אל הגברת שלא הורידה את חיוכה אף לרגע מפניה.
לבסוף, לואי נאנח בשקט, יותר לעצמו כדי שהחבר שלו והגברת לא ישמעו. הוא לא אהב להיגרר אחריו, אבל מצד שני הוא לא יכל להרשות לעצמו להתנגד. הוא ידע שאם הוא יעשה את זה בסופו של דבר הארי ישכנע אותו לבוא יחד איתו.
הארי בחור יותר מדי עקשן, אין ללואי סיכוי נגדו.
"אז מי מכם הוא הארי?" הגברת פצחה את פיה ברגע שלואי התיישב על הכורסא השנייה. כמעט כמו מתוך אינסטינקט לואי הפנה את מבטו אל הארי בחדות, מחכה שיסביר לה בעצמו. הוא עדיין נראה מתוח לעומת הארי שנראה נינוח לגמרי.
YOU ARE READING
Strangers
Fanfiction"הדברים יכלו לקרות אחרת..." לואי לחש כשעיניו מלאות בדמעות והארי עומד ממולו במבט קר וחסר כל הבעה. "אתה יכולת להיות אדם טוב יותר." הרעד שבקולו הסגיר את הפחד שהרגיש מבפנים בכל פעם שהיה קרוב אליו. הארי לא אמר כלום, ולואי היה מאוכזב יותר מאי פעם. לואי...
